תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אפשר לדלות מבין השורות שלך את האהבה לקדרות הזו, לברקים, לעירבוב הצבעים.
אני מסכים במשהו עם בעז, אך לדעתי יש להסתכל על השיר במשמעות הפשוטה שהוא מציג. המשוררת באה לספר כמה אינסוף יש בגרגרי האבק האלה, ברוח, בסדקי השמיים.
אני ממש רואה אותך פורשת את גופך על האדמה ורגביה, מתחננת לגאולה הפרטית הזו.
כמה טוהר ונקיות. "כשהנשמה מאירה..."
אולי הפשטות של השיר היא המקיימת כאן, אך ציפיתי לסיום קצת יותר מפתיע ומאתגר. בסה"כ, שיר נהדר.
תודה!
[ליצירה]
יפה מאוד...
קשה להבין על איזו דמות מדובר בכל שלב בשיר. למשל - מי אומר את "בני" עד "האדמה". אולי רצית לערפל.
בכל זאת, מרגישים את השילוב החזק שיצרת בין הסיפור התנכ"י להרג הילדות. הכל משולב כ"כ טוב.
כתיבה מעולה.
תודה!
[ליצירה]
ע-ו-ד!
זה נהדר! פשוט נפלא!
האריכות נותנת נפח ותחושה של סיפור, והחרוזים את האפקטים. מילים יפות וחזקות, התגלגלות עניינים מצויינת, והכתיבה מעולה!
סיפור "שלושת האחיות" כבר מופיע במיתולוגיה היוונית, למי שתהה, ויכול מאוד להיות שגם במיתולוגיה הוולשית.
[ליצירה]
מקסים!
מצטרף לאחרים...
שיר נהדר, שילוב נפלא של שיר השירים במאורעות הקשים שחווינו...
הרגש פורח ממילותייך הנהדרות.
קשה וסוחף, מרגש ומציף בדמעות.
תגובות