תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
כרוב רקוב, מדוע הינך עצוב? (אין קשר, סתם מתחרז)
ביקורת -
* מבנה מדהים ומיוחד. רב השיר שלך עומד עליו. דרך מצויינת להזרים את השיר.
* כתיבה יפה ושפה עשירה.
* המבנה מזרים אפילו את החרוזים, ולכן רק יתרונותיהם נשארים. מעולה!
* הבית השני לדעתי זקוק לשיפוץ קטן. אני, כפרט לא חשוב, חושב שזה קצת מוזר כשמלה מופיעה פעמיים באותו ההקשר בבית. אצור, למשל. (אצור בך, אצורה בקרבך)
* הסיום טוב מאד, אך השורה שלפני האחרונה מעט ארוכה מדי והורסת את הזרימה. אולי עדיף רק "לאלימות האצורה".
תודה!
[ליצירה]
משעשע מאוד...
חביב ביותר!
כתיבה זורמת ומהנה...
הייתי מצי להחליק כמה חרוזים פה ושם, כמו במקום "לא ישיג אותו" תכתוב "לא ישיגו".
זה נשמע יותר טוב, לדעתי.
יום נעים!
[ליצירה]
נהדר!
יש זרימה כמעט מלאה, והכתיבה משלימה הכל. יפה!
הסיום קצת דורש המשך...
והרעיון לא מודגש מספיק - הוא מעורפל. עוד השפעה של התמקדות יתר בחריזה. הרפה ממנה.
הצלחתי לצייר במוחי את שירתך - משמע התיאורים היו מספקים דיים גם ללא הרעיון. עבודה טובה.
מה שרגש האהבה יכול לעשות...
תודה!
תגובות