תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
שיר חביב ביותר... מלא רגש.
החרוזים (שסדם משתנה - יפה) נותנים תחושה של מבנה יציב.
הייתי אולי מציע קצת לסדר את השיר מחדש (להפריד בין הקטע האחרון ולהפוך אותו לשני בתים...), וגם לתקן מעט טעויות כמו: והיא (רק) מותירה בי (רק) חלל
חוץ מזה, השיר נחמד מאוד.
[ליצירה]
או. אילו ביטויים. נפלא.
* ביטויים... נהדרים, כפי שכבר הזכרתי. שפה נפלאה. כתיבה מקסימה. מה עוד?
* בולבלתי עד סוף. מה? את חכמה מדי בשביל תגובותיי. אשמח אם תאירי עיניי ואגיב ביתר מחשבה.
* משהו מורגש... אך חומק בין אצבעותיי. ראי סעיף קודם.
תודה!
[ליצירה]
אדיר.
ממש נהניתי... מקצב מעולה, כתיבה מעולה עוד יותר.
אל דאגה, אין סוף ליצירה. גם אם דברים מאוד דומים, לעולם אינם זהים. כך גם במוסיקה. אפילו אם יהיה זה חיכוי, יהיה זה שונה במעט.
תודה!
[ליצירה]
אהבתי. יפה!
* ציור נפלא, פשוט ומלא בנפח. מרגישים את רעדת ראש השנה. איני מבין בציור כך שלא אוכל להגיב בעניינים טכניים.
* לדעתי היית צריכה יותר לקשר בין הכותרת לציור. זה נהדר גם ככה ומובן, והרגש מורגש, אבל ההסבר לדמויות הבוקעות צריך להיות רמוז יותר בכותרת.
כל אלה הן דעותיי, נא לא להתייחס אם זה לא רצוי.
נפלא.
תודה!
[ליצירה]
יפה. היטבת להביע את דעותיך ורגשותיך.
אמונה תחיה חיים צודקת. חלקית.
יש מקום לבכות עוד, להצטער.
אך אם אתם חושבים שזה מה שירפא את המחלה הגדולה של העם... טעות.
ובזה שי צודק: "קשרו קשרים, הנביטו הזרעים"
העקירה, עד כמה שהיא כואבת וקשה, הייתה פצע אחד שהתפוצץ כחלק מהמחלה, ואם לא נשים לב לסימנים, יופי עוד פצע, יותר מסוכן.
הגיע הזמן להפסיק לבכות, כי יכול להיות שיקרו דברים יותר קשים, ואם אנו בוכים עכשיו, מה נעשה אז?
אך אל לנו לשכוח את אדמתינו העזובה, ואת העבודה הקשה שעוד נותרה...
תודה רבה!
[ליצירה]
אסיים פה כל המשך לויכוח.
את תגובתי לתגובות ארשום בהודעה פרטית.
סוף סוף. באמת, סוף סוף שמישהו לוקח דברים ברצינות. כמו שאמרה גברת בלאש, זה יפה ונחמד שאתה מקבל תגובות טובות כל הזמן, אבל כידוע, אף אחד לא מושלם. אני תמיד מחכה בציפייה לתגובות של הדס, כי אני יודע שדרכה אני מתקדם, שהיא בונה אותי וחושבת על הכל. נכון, לפעמים יש דברים עליהם חשבתי שהיא לא, אבל זה נגמר בסבר פנים יפות בהחלט. כסופרת וכמשוררת שבטח מבינה יותר ממני בלשון וספרות, אני מעריך מאוד את הדס ואת תגובותיה. גם את כל שאר המגיבים, כמובן.
------------------------------------------------------
הפעם הדס באמת נגעה במקום נכון. קצת בלבלתי בין הכוונות הראשונות שלי לכתיבת השיר ובין מה שיצא. אני לא תמיד מצליח לנתב את הרגש דרך המוח, ואני בטוח שזה לא טוב ליוצרים. אשתדל לעבוד על כך.
--------------------------------------------------------
ולכם, המשוררים והמגיבים, ולך, הדס, אני רוצה להודות על כל המאמץ בקריאה ובביקורת, גם אם לא הייתה יותר מדי כזו. אני יוצא אל כל האנשים שקוראים את יצירותיי ומגיבים עליהן - אם אתם חושבים שזה בתחום זמנכם ואתם חושבים שיש לכם מה ללמד אותי - הגיבו נא בביקורות חריפות ככל האפשר.
ואם אפשר גם, אין צורך להגיב על ביקורות של אחרים שהיא פגעה בי. אם היא פגעה בי, אני אדבר אתה כבר.
זהו זה.
תודה עצומה לכולם!
תגובות