לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן המר ממר
שבליבך.
לא ביקשתיך
שתלעיטיני
מן האש הצורבת
שבחובך.
גמעתי דמעותייך די,
כעת גמעי את
מדמעותיי.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישי זה מקסים! התרגשתי לקרוא, כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מאד חכם ונועז! נסה לומר את זאת לבחורה ונראה אותך! הו אהבתי ועוד איך! אתה מתחיל להפתח כך אני אוהב אותך! חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חד כתער , צורב ובהיר כשמש. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי רחל תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...." בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות! (ציון: מי אני שאחלק ציונים?) תודה, בועז [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. נפלא. תיאור רומנטי מקסים. כתיבה מעולה. סיום מהמם. עשית לי את היום, דב! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא קשה למצוא את אותו אחד... מדוע ללכת כ"כ רחוק? יש גם כאלה שעוברים מדי פעם, ובוודאי יעזרו לך... כתיבה נהדרת, מסר חזק. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף אל חלומית. כתיבה משובחת. יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימי, אה? יפה... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה כ"כ. תקופת הקרבה השלימה לבורא - הסתו. כה מוכר לי הרצון הזה להוציא את הפנים החסום בחומת ההפרדה, חומת הבטון, ולזעוק לאלוקיי שיושיע. אהבתי את הדימויים... לילל כמו זאב פצוע למרומים. אוי... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מיד הזכיר לי את עמונה. הרעש השקט, שחוצה את כל המחסומים. השפל. גם קריעת הגב די תואמת, אמנם לא בדרך המטאפורית בה את תיארת את המקרה. ביטויים נפלאים. שילוב מוצלח של עברית עשירה וסלנג קליל (במקום אחד). נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי. היה טוב. קראתי פעמיים לפחות. לא טוב: * הסיום חלש מדי. לא כ"כ מובן. אני חושב שהיה טוב יותר לסיים בנגיעת רגש מסויימת. לשלב את הצחוק והבכי, או לגרום לשתי הדמויות להחליף תפקידים (זו תבכה וזו תצחק). * אכן, יש משהו בדברי "זהירות שביר". אין כאן יותר מדי עלילה או רקע, פתיחה וסיום, כדי שזה יהיה סיפורת. עם זאת, היצירה תהיה מעולה בתור קטע או משהו דומה. *בניגוד למה שכתבתי בסעיף השני ב"טוב", אני חושב שהמשפט "הדברים האלה בכלל לא הולכים ככה" בשורות 11-12 הוא חריגה שאינה במקום. טוב: * שני אלמנטים: בגרות וילדות. הבגרות - הבכי, המוות, הרצינות. הילדות - הצחוק, האמונה, הפשטות. המלחמה ביניהם מורגשת היטב, ואת מצליחה לעורר אותה בצורה הכי מקסימה שיכולה להיות. * את מעבירה את תחושת הילדות של המספרת גם דרך דו השיח, אך גם דרך הסיפור עצמו. מחשבות של ילדים... את נותנת אווירה מדוייקת. לכן, אני חולק על כל מי שאמר שרמת הכתיבה נמוכה יחסית. היא מצויינת, אבל משומשת ליצירת רושם מסויים. * אהבתי את השורות בהן הדמויות "מסתכלות איך נולדים עיגולים". ה"נולדים" במקום "נוצרים", אולי, מחדיר אותך עוד יותר עמוק למוחם הפשוט של הילדים. גאונות שכזו... הביטויים האחרים גם הם מרהיבים. להעיר אבק... תודה על יצירה עשירת מחשבות ורגשות! [ליצירה]
- [ליצירה] שפה נהדרת, תיאורים מורגשים היטב. אתה מפעיל הרבה חושים לאלה שקוראים יצירותיך. עונה מצויינת לצבוע מחדש. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד. מעולה אפילו. שזירה של סיפורו של משה רבינו בסיפורי מעשיות שונים. אחד מהסיפורים היפים ועשירי השפה שקראתי. הסיום באמת קצת מוריד ציפיות. לא מובן בדיוק מה תפקידו של הנהר. הוא נמצא במצב מסויים של פרודוקס - הוא אמור להגן על המגדלור, והמגדלור אמור להעיר אותו, וכשהמגדלור נפגע גם הנהר נפגע. היה כאן משהו שפספסתי? יפה שקישרת לציורה של מיבלאש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור נהדר של אותה ממלכה רחוקה. כתיבה מושלמת. אך איני מסכים, שכן יש המון יופי באותו מקום קפוא, בו המים עומדים במקומם. רק צריך לחפש את האור מבעד לענני הערפל. עבודה טובה של שינוי צבע הכתב. תודה לך! [ליצירה]
תגובות