תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
מעולה!!!
* כל האפקטים של המהירות והתנועה מתלכדים יחד ומביאים את התחושה: זרימה (אמנם יש חריזה, אבל את טובה בזה. יכול להיות שאת מחפה על כך עם שורותייך הארוכות...), חזירה על המושג המנחה "אין זמן", פעולות חטופות ותיאורים חטופים הבאים ברציפות, ועוד. נפלא! *****
* סיכמתי הכל פחות או יותר בנקודה הראשונה, אך יש גם לציין לשבח את הסיום. ההשמטה של ה"זמן" והשארת ה"אין" מושלמת. אני חושב שכולם מבינים מדוע.
* הדההירה הזאת באמת מסעירה ומכניסה את הכאב בגלגולים אלימים למקומו.
תודה!
[ליצירה]
בשירך הנהדר הזכרת הרבה נקודות שעליהם אנו צריכים לעבוד.
כן, אנחנו צריכים להמשיך. לא די במעשינו אלה. יש עוד הרבה מה לעשות, מה לתקן, על מה לבכות.
ולא, עדיין לא נגמרה מלאכת הפינוי, ובעז"ה לא תסתיים.
"חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו."
יפה!
[ליצירה]
מהלומה חזקה נחתה על ראשי. נפלא!
* כתיבה מעולה, כרגיל, וחריזה מועטה. מדהים!
* היו ביטוי(ים) בהם קצת הסתבכתי. "ברכה הוא צופן, וממנה שי אליך". מתנה מתוך ברכה? ברכת שי? ...מה? / "זה אליך"?
או שאני בור או ש...
* רגש נפלא להכניס לשיר. חשתי בו זורם במוחי לכל אורך השיר... נהדר!
* סיום בנוי בחרוז פשוט, ושזור רגש. מקסים!
תודה!
[ליצירה]
נפלא.
הקרע שבין הילדות לעולם החדש, הבוגר והמאיים. הרבה אהבה אני רואה בתוכך לטבע והרבה כמיהה לעולם יפה יותר. תכונות מעולות.
אהבתי את הבית השלישי. הזדהיתי אתו ביותר. איני יודע בדיוק מדוע, ולא הצלחתי לפרש את הבית לפי תוכי שלי.
כתיבה מעולה, ביטויים מקסימים.
נהניתי.
תודה!
[ליצירה]
תגובות