[ליצירה]
ברצוני להגיב ברשותך שוב על יצירתך זו:
התודה אהבתי מאד והדיבור על הצבעים לא סיפק אותי.
מבלי לנתח את היצירה הנפלאה הרי שאהבתי אותה בגין הטכניקה המקסימה בה ביצעת את הציור.
השילוב הנהדר שבין שגל לראובן רובין והבריחה עם אי
הצמדות לפרופורציות יותר מידי היא שעושה את היצירה לנהדרת.
ושוב תודה:
חיים
[ליצירה]
פה ניתן לראות את הסיגנון הסוריאליסטי בתחילתו.
הכוונה [שנולד אצלך רק מבחינת השליטה]
סיגנון סוריאליסטי הוא אחד הקשים ביותר מכל
הסיגנונות, לו יכולתי להפגישך אם אמן בשם מנדי,
היית יכולה להגיע רחוק עם זה. מעטים האמנים בארץ בסיגנון זה ושליטתם בו די עלובה.
מנדי הוא הגדול מכולם.
עוד דבר אותו שכחתי להזכיר לך.
רישומים אינם מראים לחלותין את כשרונו האמיתי של האומן, מאחר והם מתבצאים כהכנה לציור עצמו.
שמן, גואש, פסטל, אוכל דבר אחר.
ישנו רישום וישנו רישום שהינו הציור המוגמר.
רישום רגיל מתבצע מספר פעמים לפני האוריגינל
סופי ואותו עושים מכמה זוויות, אלה נקראים סקיצות.
זו סקיצה נהדרת.
4
[ליצירה]
לבן על לבן שלום לך!
חייב אני להגיב על תגובתך לשירי זה.
השיר הקודם נכתב בסיגנון שונה לחלוטין ואין לעולם לקשור שיר אחד עם אחר או להשוותם.
את יכולה לפרשו כאוות נפשך אך אינך יכולה להתכחש
לכך שכל אישה אוהבת לשמוע דברים טובים בדיוק
כמו כל גבר. לגבי השקר הלבן מעולם לא שיקרתי ליקר לי אף לא לכל אדם עלי אדמות, ולבן הרי שאינני.
מתגובתך ניתן להבין שאת מעט ממורמרת מסיבות לא ברורות וכל הכתוב בשיר הינו אמיתי כשמש בצהרי יום.
במידה ואת רואה את הדברים כפי שהצגת אותם
כנראה שיש לך בעיה.
ללא קשר באם השיר נראה לך או לא כיוון שזה אינדבידואלי.
תודה על תגובתך המרעננת והמעניינת:
חיים
תגובות