אהוב אותי
כמיים צוננים בימי-שרב
אהוב אותי
כקרן-שמש ביום סגריר
אהוב אותי
כי אף-אחד לא.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט ויפה פשוט ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ נוגע ללב! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קצר ויפה. בשתי התקבולות הראשונות דמויים יפים ואופטימים ,אך הסיפא עצוב ונוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ויפה שיר קצר ומביע הכל [ליצירה]
- [ליצירה] ההה, אהוב אהבתי!!! אתה גדול, אתה... זו לא רק אגדה יפה, זוהי גם 'פארודיה' נפלאה על כל האגדות למיניהם... (יוצרים אחרים יאמרו: "אל תגיד 'פארודיה', תגיד 'פאראפראזה', אך לי- אין זה אכפת כלל וכלל...). קבל ח"ח גדול ואוהב, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... כתיבה זורמת וקולחת, שנכנסת אל תוך נבכי הנפש של עצמיותך (הלוואי על רבים מכותבי האתר כאן...). כמובן שיש מקום רב לשיפור (כמו שהציעה זאת שכתבה כאן מעליי), אך 'נקודת-המוצא'- בהחלט במקום הנכון. שירתך קצת מזכירה לי את שירתה של אסתר ראב, וזו (תאמיני או לא)- מחמאה! וכמו שנאמר כאן לפניי: "ברוכה הבאה בצל קורתנו!" [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה אכן קרה- אז זה חמור ביותר! (אבל שוב אעיר, בפעם המליון ואחת [גם אם הכותב לא ישמע לי, וכמעט ברור שלא ישמע לי] שלא הייתי קורא לקטע זה "שירה". לדעתי- קטע, המתייחס לאירועים אקטואליים, ואשר מופיעה בו הפנייה נורמטיבית ברורה, אפילו אם היא מופיעה בלשון "מצועצעת"- אינו ראוי לשם "שירה". נקודה.) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אבל... אני מוכרח להעלות כאן תמיהה (כלפי מישי, הפעם); למה "חתלתולי"??? אם את חושבת שכותב היצירה הוא 'החתלתול של שרדינגר'- אז את טועה. מבלי להמעיט בערך החתלתול, ומתוך הכרתי האישית את הכותב (מקווה שאין לו בעיה עם זה...) שב אני ואומר- זה לא החתלתול... ואם הרסתי לך איזו אקסיומה, אז...סליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אה, כולי תענוג. רומנטיקה במיטבה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מה זה צריך להיות? לא פרסמת את זה כבר פעם??? ושוב, (אומרים לך ואתה לא לומד!) "עשרה"=זכר, "עשר"=נקבה. וכל הנקבות=מכות! (סתאאאאם, פמיניסטיות, ממש לא התכוונתי...). לכן- לא 'עשרת' המכות, כי אם 'עשר' המכות. קאפיש? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף ל'נעל' בשאלות. אך על השאלה הראשונה אפשר לענות "כן, בהחלט!" יש "כאילו" משוררים שכאלה, שהם בעצם חלאות, וכל רצונם הוא לעשות דאווין שכזה... דאווין על חשבון התנ"ך וכו'. וישנם משוררים אמיתיים, ש'לפעמים' הם חלאות... גם אני, לפעמים, מרגיש עצמי כחלאה שכזאת...(טוב, אבל... אינני משורר 'אמיתי'..!). בעניין הבתים על יעקב ואברהם... זה בהחלט מעניין... איך בתים אלה קשורים בדיוק עם אופיים? וחוצמזה אעיר, ששיר זה הזכיר לי שיר אחר, של נתן זך (שגם הוא, מדי פעם- 'חלאה' לא קטנה...): "הצייר מצייר, הפסל מפסל אך המשורר אינו שר. הוא הר בצידי הדרך..." וכו', וכו', וכו'... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... וגם משפט כמו: "מצווה גדולה להיות בשמחה ת-מיד" (אגב, מאוד מעניין אותי: מי אמרו לראשונה?) אותו דין חל עליו, כנראה... [ליצירה]
- [ליצירה] חרטה וקבלה לעתיד אכן, תהליך התשובה של לי (לענ"ד)- הוא תהליך נכון. קודם-כל מתחרטים על העבר, ורק אח"כ מקבלים לא לחזור על מעשים אלה בעתיד. אך שאלתה של אחייניתה של לי "למה שלא תחזרי בתשובה"- זה קצת מקומם, כי: א) אי אפשר לומר שרק אנשים דתיים (או אולי נכון יותר לומר: "האנשים הדתיים הקונוונציונאליים") הם עובדי-ה' באמת והחילוניים הם סתם "זבל"... ב) תהליך התשובה הוא תהליך ארוך (ולעיתים אף מייגע). להפוך ליהודי שומר תורה ומצוות- זהו לא תהליך של "מהיום למחר". לוקח זמן ללמוד את כל החובות המוטלות על יהודי הקרוי "דתי" ויותר מכך: לוקח עוד יותר זמן כדי ל-ה-ת-ח-ב-ר לזה. לכן שאלתה של אותה אחיינית: "למה שלא תחזרי בתשובה" אכן מעידה על ריקנות מסויימת אצל חלק מהציבור הקרוי "דתי" ואף "חרדי". טוב, סיימתי דברי להפעם, לילה טוב לכ-ו-ל-ם! החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] למה כל הזמן נטפלים רק לפרויד? פרויד פרויד פרויד... נמאס! אולי תיטפלו גם קצת ליונג, או לאדלר, שיהיה קצת פחות משעעמם? כל הזמן פרויד פרויד פרויד... [ליצירה]
תגובות