ולפעמים,
נדמה כי אין רוח
נדמה כי אין שקט
ודממה שצורחת
בלי קול...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לכולכם, היפ-נוטי, לך במיוחד , על התגובה הרגישה והמעודדת, רק שמחה :) שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לגוד על תגובה מעמיקה, מרוממת, מעודדת ומחמיאה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת להמלצה של אביבוש, זה מקסים ביותר ושווה קריאה חוזרת... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! מרגישים, מריחים ורואים את כל מה שכתבת! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שי, זה היה (ועודנו) יפייפה!!! התרגשתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אפרת- ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] ובצאת השבת המולת השקט ונר שנכבה שעווה שנשפכת ומפה לבנה עם קמט וכתם וניגון אחר מתנגן.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה, זה, חזק. הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר. איזה יופי!!! איה :) [ליצירה]
תגובות