[ליצירה]
דבר ראשון, השלום לך? זמן רב שלא התראנו.
השני, שירך יפה מאוד בעיני.
אהבתי את משחקי המילים, כמו "נוצר אובדנך", שלא איבדת אותה אלא נוצר עבורה האבדן.
יחסי הורים ילדים מטבעם הם דבר מסובך.
בטוחני שכאשר תהיה אב לילדים, תזכר באמך ואולי תבין יותר. כרגע, אין לך יכולת זו.
אהבתי.
[ליצירה]
לשמעיה שחף! אני מזה לא מסכימה!! דבר ראשון, אקדים לומר, שיש הרבה סוגים של זוגיות, ולכל אחד מתאים משהו אחר.
דבר שני, בן זוג יכול להיות הנשימה שלך, הנשימה הכי עמוקה בעולם. אתה שייך, ושייכים לך, והשאיפה היא לחיות את כל החיים יחד, עד הסוף.
במידה וזאת גישת שני הצדדים, כמובן!!!
בן זוג הוא לא עוד חוויה מרגשת בחיים, הוא שותף לחוויות שיבואו וילכו. ורק הוא ישאר...
ליוני, אחלה שיר.
באופן אישי, נראה לי שהוא צריך קצת חידוד, כי סכ"ה זה נושא די "מטופל", אבל אהבתי את הרעיון.
לך תשיג אותה...
דנדוש.
[ליצירה]
יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה...
אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא.
היש טעם להלחם?
השיר מקסים, המציאות פחות.
דנדוש.
[ליצירה]
אני לא שמעתי אותך מקריאה, אבל הסיפור מצוין, ועצוב. אני לא מבינה מאיפה אנשים ממציאים סיפורים עצובים כל כך, האם הבנתי נכון שהסיפור אמיתי?
אלוקים אדירים...
[ליצירה]
כל מילה שאגיד וכל שורה שאכתוב יתגמדו אל מול הקשיים.
כי גם הטוב שבמשפטים לא יעביר את עוצמות הרגש שעברו בי כשקראתי את השיר.
חזקי ואמצי,
הלוואי ותלכו ותשובו.
[ליצירה]
שיר קליל וחמוד.
יש כאן חוויה נפוצה יחסית, שכבר רבות נכתב עליה ודובר בה. לדעתי אין כאן זוית חדשה או עיבוד מרשים, אבל מה שכן אהבתי בשיר זה את העצמה שלך. כאילו תוך כדי שאני קוראת אני יכולה לראות את העיניים שלך נוצצות, אני יכולה לדמיין אותך חושבת והמחשבה נודדת, אני ממש מרגישה שאת אוהבת.
יום טוב!
דנדוש
תגובות