מישהו התקשר באמצע.
שמעתי את צחוקך שהיה שלי
פעם, ולא יהיה עוד,
שייך כבר למישהו אחר.
נוגע בחלומות שבנינו לנו
נוגע, וחולף.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני חולקת על מי שכתבה מעליי.. ממש אהבתי את הקטע. דווקא התמימות, והשפה הפשוטה לכאורה, היא-היא זו ש"עושה את זה" חמוד מאוד וברור בהחלט. נ.ב. בניו יורק באמת יש בלאגן גדול... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד! הביצוע של השורות מוסיף לחן של השיר. יחד עם זאת, הייתי קצת מחדד את המסר. מינימליסטי וחמוד. העלה בי חיוך... [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש גורם לחשוב שוב, על כל מה שאנחנו יודעים ולא יודעים... יום הדין. [ליצירה]
- [ליצירה] אלופה, אחותי, אין כמוך!! חוצמזה נראה לי שהדברים מופנים למישו ספציפי ביותר(בלי להזכיר שמות, כמובן...) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו... מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים) ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר) בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה... ממש אוהבת. (במילים אחרות: ההסכמה שבזוגיות...) [ליצירה]
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... זה עצוב ומתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] כי סערת עלי, אחזיק את ידך, אחבק אותך ולא אומר דבר. כי מי אינו מכיר את התחושה, שאיש אינו מקדיש לך, דבר. השיר נגע בליבי. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] כרובי היקר שבכרובים! בעצם כולם כאן מגמגמים. השאלה האם ברבות השנים, מצליחים לעלות. והשאלה החשובה באמת, האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך. אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות. אהבתי. אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש. לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר... [ליצירה]
תגובות