ריבונו של עולם,
לפניך גלוי וידוע כל מה שקשה לי.
אם מוצדק, הרי טוב.
ואם לאו, לאו.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תהיה פילוסופית אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו? במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. קשה להגיע לרמת מודעות כזאת [ליצירה]
- [ליצירה] כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה. בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מטעמים. ממש יש בשיר תבלין של שבת. הניחוח מרחף מעל והאוירה... מקסים. הערתי היחידה: הייתי עושה איזושי הפסקה בין ערב שבת לשבת בבוקר לחבל מוצשק. או להוסיף שורה רווח או איזה סימון קטן, פשוט שנתענג עד הסוף לפני שעוברים למנה הבאה... חייכת אותי, ובימים אלו זו לאו דווקא משימה פשוטה. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בעיני השיר יפה, אבל רק ברעיון, כי בדרך כלל מאוד פשוט להסיט את ההמון, ואיך זה שתמיד בעומד בראש שלטון מישהו אינלקטואל, אשר בכיסו גם הון? הלוואי וזה היה פשוט כל כך. אבל מבחינה פשוטה של המציאות, כנראה שזה לא. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל אחד יש רגעים שפתאום משתנים לו המשקפיים, ומה שהיה ברור מאליו, פתאום זז מול העיניים. אז נכון שזאת קלישאה, ואין כל כך מה לעשות, אבל תני לזה קצת זמן, ואל תפסיקי לקוות. והכי חשוב, שמיכת הפוך היקרה, אל תוותרי לעצמך, ואל תרימי ידים. וקחי בחשבון שלא תמיד זה עובר אחת ושתיים... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אווצ, השיר הזה קצת (הרבה מאוד) מתאים להיום. עוד קשה לי קצת. אני מזדהה מאוד. (ז"א: אני מוצאת רסיסים של עצמי בהשתקפיות שלך...) [ליצירה]
- [ליצירה] שיקה יקירי משכבר הימים... מלא חן כתמיד, ובדידות גדולה. מקווה שהכל אצלך טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שקט לרגע, עצור לרגע והסכת - (אם בכלל ככה כותבים את זה...) משהו מרושע?? אתה יודע שלא היא רוצה לאכול את כיפה אלא הזאב, ולותנת רק מנסה לשחרר אותה... (במילים אחרות: קראת לאחרונה את כיפה אדומה?) [ליצירה]
- [ליצירה] יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה... אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא. היש טעם להלחם? השיר מקסים, המציאות פחות. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתול, אתה מעניין את כולנו!!! ואליך אסתר - מעולה! ללא מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] ברור שברגע שהאדם מסתכל רק על המטר על מטר שלו, הוא מסתכל רק על חלק מהאמת אבל (בניגון, כמובן...) אני צריך להיות מודע לזה שאני מסתכל על סנטימטר כחול בחדר אדום, זה ברור, אבל כאשר אני אקלף את הצבע שלי, ברור שזה יפגע בסנטימטר הכחול שלי!!!! אז כן, בגדול זה יפגע גם במהות החדר האדום (וגם זה מנקודת מבט מסויימת מאוד) אבל למרות שאני יודע שהחלק שלי כחול מתוך האדום, הכחול הוא הוא שיפגע!! ועכשיו לשאלה שלי - עם חלק מן הדברים שאמרת, אני מסכימה אבל אני עדיין לא מקבלת את זה שיהודי, גם כאשר הוא נגד עמי עוזר לעמי בגלל שורש נשמתו. לכל אחד ניתנו כוחות מסוימים והוא יכול להשתמש בהם לטוב או לרע, ורע פירושו ל-ק-ל-ק-ל-! ברור שהאדם יכול לחזור בתשובה אבל דווקא זה מוכיח שהוא היה יכול להשתמש בכוחו כדי לקלקל ולהחליש את עמי! שבוע טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם שקופית, הסוף קצת לא שייך, לדעתי. התחלה וגוף השיר - מעולה! [ליצירה]
תגובות