'עברית מדוברת'
----------------
בנמל-תעופה הומה ושוקק חיים
(ומופלא: הוא אפילו איננו 'שלנו')
שומע אנוכי 'עברית מדוברת'
בפי מליוני נוכרים...
...כנראה שאינם כה שונים (בהרבה)
מעימנו...
[ליצירה]
'כולי צמרמורת', כמו שאומרים...
גם אני הזדעזעתי קשות... אבל מילא... אגב, נראה לי שה'מתיאוס פסיון' שלו (של באך, כמובן)- הרבה יותר מתאים למעמד זה מהפולונז שלו אבל... זו דעתי האישית, כמובן...
[ליצירה]
נו, מה יהיה?
אפשר להתווכח על הכל פה. על-דבר אחד אין וויכוח: שירה אמיתית זה לא! כיוון ששירה אמיתית חורגת מהמקום והזמן, ובהחלט אינה עוסקת בהחלטות פוליטיות קצרות-מועד שהיום אתה מתרשם מהם (אולי) ומחר- זורק לפח. הייתי מסווג יצירה זו כ"קטע" (ואם היתה נכתבת במשקל וחרוזים- כ"מקאמה"). לילה-טוב ושבוע-טוב, החזן.
[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
נכון...
למרות כל ה'מודרניזציה' המזויפת שאנו שקועים בה, הקלאסיקה העברית חוזרת, ובגדול! אינני יודע אם לכך התכוונת, אעפ"כ- זה המסר הראשוני שעלה בראשי. מעולה, מצוין, וכל מילי דמיטב, אהוב אהבתי, הראל.
תגובות