ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
---
היום מישהו צחק בצפירה,
ונתתי בו מבט חריף, מרחוק,
והוא אמר בהתגוננות
'הוא מצחיק אותי', ושתק.
הבעיה היא לא רק של הצופים היושבים בכיסאות ומשתעממים. הבעיה היא גם של הבנאליות והקיטשיות והסדר וחוסר-האותנטיות בטקסים האלה.
[ליצירה]
---
נוסטלגי.
ולמען האמת, חיפשתי יצירה עם נקניקיות (מעשים של אחרישתיים בלילה), ודימוי הכרית לנקניקיה קצת.... מממ... דחה אותי.
ד"א, על כל כרית יש המון חרקים קטנים, קרדיות המיטה, שאוכלות את העור המת הנושר מאיתנו. כמו פשפשים, על כל כרית.
שינה עריבה.
(כדאי לעשות הגהה)
תגובות