[ליצירה]
יש כאן עליה ומורד של תקוה, כדרך הגלים העולים ויורדים . בהתחלה הגל הוא סמל לתקווה, לאחר מכן נשבר ולאחר מכן שב להיות גל מלא תקוה . הצדפים בחוף זה פן ציורי מאוד בעיני. אהבתי מאוד, ריגש אותי מאוד, עושה טעם של מזרקה של שיר. אז תודה רבה .
[ליצירה]
אוי ואבוי!
"במותי אפסיק להכעיסך"??
" חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה"
ובחרת בחיים, ולא במוות! גם לא כמטאפורה, גם לא "עליך". ה' לא מעוניין בכלות הנפש, ב"רצוא" ללא שוב! זה היה חטא נדב ואביהו לפי פנימיות התורה.
ה' רוצה ש"נחיה עליו", לא שנמות עליו!...
[ליצירה]
כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים"
אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם.
אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך"
בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין
על פשעינו וחטאינו.
אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא
עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים.
והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים.
ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית
כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו.
המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל
[ליצירה]
אהבתי מאוד
הקשר אהוב לי מאוד.
ואפילו שהחלק הראשון אולי אמור לתאר עולם קשה,מציאות דורשת וכואבת ואף מכשילה אולי , מדבריך יוצא חזון של תקווה ומשמעות , ממשות של קשר מוביל מוליך ודואג , אוהב מאוד.
אולי אפילו אני קצת מצר וחושש על אובדן עולם מתוק זה בחלק האחרון .. ואולי ה"בא" של החורבן של העולם כפי שאנו מכירים אותו והעולם המתוק ובעל הערך והקשר.
תודה רבה לך :C !
[ליצירה]
לניר יוסף , תודה חמה על תגובתך הקורנת...
אגלה דעתי ששלושת הבתים בהתאמה כדברי חז"ל אלפיים תוהו ,אלפיים תורה,ואלפיים משיח.
ולך ורד היקרה !ברכתך כמטר על נפש שוקקה...
אמן ,כן יהיה רצון.
[ליצירה]
מזל???
שלום למשה!
חייב הייתי לכתוב לך זאת בשמו של אלקים
אם אינך מזההה אותו באכזריות
אם אינך חש אותו בכאב
ואם אינך רואה אותו באטימות
אז מזל הוא באמת שרשמת אלהים ולא אלקים.
כי אלהים שייך למזל - אך אלקים הוא מעליו.
[ליצירה]
עד כי יבוא...
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים"
אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם.
אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך"
בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין
על פשעינו וחטאינו.
אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא
עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים.
והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים.
ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית
כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו.
המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל
[ליצירה]
מטרת בריאת סיבת העולמות לא הייתה אלא להוציא לאור שלמות פעולותיו וכינוייו ,ומדרך הטוב להיטיב , וכל רצונו יתברך להיטיב לנבראיו, מרב אהבתו אלינו.
לכן חובה עלינו לאהוב זולתנו באותה מידה שהבורא אוהב אותנו. עלינו לדבוק בו יתברך ,והכיצד?
עלינו להידבק במידותיו ,וכך נממש את תכלית הבריאה
"ואהבת לרעך כמוך" כי אנו חלק והוא כל ,וכל חלק וחלק מצטרפים לחשבון גדול ,ואין הבדל בין חלקיו.
ודי למבין.
[ליצירה]
יפה מאוד
יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך...
התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש...
ח"ח ליאורה
[ליצירה]
עולמך תראה בחייך
על כך נאמר "עולמך תראה בחייך"
והמסך יורם ,והחושך יבולע לנצח.
ובנות העלוקה יאמרו הב הב,
הב לנו ללא תחתית וסוף
שנוכל אך להשפיע , ולנצח לאהוב...
מאוד נהניתי מכתיבך...
[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה