אך, לא הבנתי את המשפט האחרון האם עכשיו עולמה נהיה כעולם נמלה או שצר לך על העולם שהיה צר כעולם נמלה שאם כן עכשיו כשנחרב יש בו פוטנציאל של התרחבות (אותיות התחברו"ת).
הלך רוח - הרעיון של פוטנציאל התרחבות הוא מחשבה אופטימית ויפה לעתיד, באמת רעיון יפה. כוונתי ב"צר כעולם נמלה" היא להחמיא ולבקר בנשימה אחת - לבקר משום "צר עולמי כעולם נמלה", ולהחמיא משום ההשוואה לצרצר מסיפור הנמלה והצרצר.
כוכב יקר,
כל כך צר וכל כך רחב, זה כל כך אתה הגאונות הזו.
רק מה? אתה מתקמצן לנו בשירים, בכל פעם שאני קוראת משהו שלך, יש לי חשק לעוד!!
תן לעם מעט נחמה משיריך...
תמשיך כך להדהים.
כיסוף.
[ליצירה]
חותם על השבחים האמורים
אך, לא הבנתי את המשפט האחרון האם עכשיו עולמה נהיה כעולם נמלה או שצר לך על העולם שהיה צר כעולם נמלה שאם כן עכשיו כשנחרב יש בו פוטנציאל של התרחבות (אותיות התחברו"ת).
[ליצירה]
הלך רוח - הרעיון של פוטנציאל התרחבות הוא מחשבה אופטימית ויפה לעתיד, באמת רעיון יפה. כוונתי ב"צר כעולם נמלה" היא להחמיא ולבקר בנשימה אחת - לבקר משום "צר עולמי כעולם נמלה", ולהחמיא משום ההשוואה לצרצר מסיפור הנמלה והצרצר.
[ליצירה]
כוכב יקר,
כל כך צר וכל כך רחב, זה כל כך אתה הגאונות הזו.
רק מה? אתה מתקמצן לנו בשירים, בכל פעם שאני קוראת משהו שלך, יש לי חשק לעוד!!
תן לעם מעט נחמה משיריך...
תמשיך כך להדהים.
כיסוף.
[ליצירה]
תודה לכולם.
באופן לא שגרתי, אבאר מעט את השיר. כל אחד יכול להבין אותו כרצונו - וכך אני מבין אותו.
השיר מתחיל במבול, וממשיך באירוע המבשר את שוכו. היונה שמביאה את בשורת הנחמה לובשת מדי דוור; עלה הזית שבפיה מתחפש לבשורה של אהבה.
שתי השאלות והתשובות הראשונות מעידות על מבול רגשי של הדובר. הן סתומות וקצרות; יש בהן משחק מילים, אבל לא תשובה פשוטה ואמיתית. הן מעידות על בלבול ותהייה.
לפתע מגיח הדוור. הוא בסך הכל בא להניח מכתב בתיבה; אולם הדובר מתגלה כנואש כל-כך למצוא תשובה אמיתית לשאלות שמסעירות את עולמו, עד שהוא מחפש תשובה אצל הדוור שבא אליו. כך יוצא שהדוור הוא איש בשורה בשני מובנים: הוא מביא בשורה פיזית של אהבה - מכתב, ובשורה נוספת, בדמות תובנה לגבי האהבה.
לאחר השאלה המפתיעה מצד הדובר, הדוור תמה. הוא עונה לשאלה בתמימות, מנוקדת מבטו המצומצמת: ללא אהבה, לא תהיינה בשורות של אהבה, ולכן לא תהיה תעסוקה לדוור. מכאן שצריך אהבה.
הדובר, לעומת זאת, מבין את תשובת הדוור ברובד עמוק יותר: אהבה היא הסיבה להתמיד וללכת בשביל, כלומר אהבה היא האנרגיה המניעה את החיים. הוא מחייך לעצמו.
וידע כי קלו המים. לראשונה האהבה אינה תמוהה בעיניו, כלומר, יש בשבילו דבר תמוה מאהבה, וגם -
יש בשבילו דוור תמוה מאהבה.
תגובות