אני לא מזמר כשעצוב
העצב חונק את מיתרי הקול.
כמו פקק בקבוק
כמו מיתר שחוק.
אני לא שר
אני לא מתלהב
אבל
מישהו שר בשבילי
זהו הלב.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] החלטת לשנות מעט סיגנון ובכל זאת מאד מוצלך. מילים פשוטות מדברות אל כל אחד ושירה יפה מאד מה אומר? כרגיל כי זה אתה ולא מישהו אחר... נהנתי מאד, תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אכן נטייה שונה מעט.... נפלא! * קצר וטוב, כמו שרק אתה יכול. * סיום חזק ולא צפוי (מבחינתי, לפחות). * זרימה מדהימה. כתיבה פשוטה וקולעת. * כ"כ נכון. אנו כותבים כי הלב מתפרץ. אנו מוחייבים לכתוב. העברת זאת מצויין! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני כידוע אוהבת את מוטיב הלב... ממש שונה משאר השירים שלך(כמה שאני זוכרת) * השיר הזה מתחלק לשניים- לשפה הגבוהה יותר(העצב חונק...) ולת'כלס(אני לא שר...) ונראה לי שאפשר לעשות את המעבר למעודן יותר, כי זה קצת חד מידי לדעתי. ו... נראה לי שלב זה משהו, לא מישהו, זה משהו ממך, חלק ממך. תודה קטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו שר לך מישהו, מישהו דואג דואג לך שם למעלה [ליצירה]
- [ליצירה] כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד גנעדן לשני גיהנום: כל דרדק אצבעו על ההדק [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן יש חושות שמחזקות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שלסלון של מזל ... או למסעדה של אברהם ויסמאיעל [ליצירה]
- [ליצירה] יא אישה. מקווה שהצחוק ירפא את פצעייך [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה. תודה זה לא רחוק משם - איזור עמק האלה... [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג- הפתעה ואולי -לא היו הדברים מעולם! והעכבר ישב במאורתו -נכלם! כי לא השיג גבינה על המדף והחתול אחריו -רדף! ואולי אני- אותו אחד! שמואל ירושלמי -המיוחד? אולי זה כמו שני קוני למל שאחד תפילה ממלמל והשני את פחימה מהלל? ואולי זה אני -שני פרצופים האחד ראשו בשרעפים והשני עושה פרצופים? האחד אביב והשני סתיו אחד סימני קריאה ממחסן גנב ושילב אותם בעל פה ובכתב והשני לכתוב שירה- אהב והכל שקר או כזב? ועד שלא יקום האחד העולמי ויגיד : אני שמואל ירושלמי אעז לומר שזה אני! התם הזאב בעור הכבשה או - הגופיה שבתוך הכביסה אולי כבר חמש שנים על כולם אני עובד את טלי פחימה מעודד ובלילה אביב וסתיו הרומנטיקן המצודד? אני דר' ג'קיל ומיסטר הייד אחד דרוויש והשני לא נחמד! אז אפצח בזמר ורון זה הזמן לצאת מן הארון! [ליצירה]
- [ליצירה] כואב כפליים היה בעת שקראתי את ההספד מול קברה [ליצירה]
- [ליצירה] כשאוכל השיר יהיה במומלצים למעלה [ליצירה]
- [ליצירה] כשראיתי את הקטע המטורף והציני שעשו בני המשפחה מעצמונה נזכרתי שראיתי סצנה את הסרט "הפסנתרן": בגטו ורשה עוצרת מכונית גסטפו ליד אחד הבתים, הנוגשים שבתוכה עולים לקומה הרביעית, שם מסבה משפחה, בראש המשפחה עומד אדם נכה על כסא גלגלים, דבר ראשון הקלגסים זורקים אותו מהקומה הרביעית. דבר שני -הם מורידים את בני המשפחה -אומרים להם לרוץ קדימה ופשוט יורים בהם -והכל בלי סיבה,ובחדוות רוע רק משום שהם יהודים. האם תקראו כך לאחינו החיילים שמבצעים את הפקודה בחריקת שן? שבאו באיפוק,ובחיבוק? [ליצירה]
- [ליצירה] מחד פריחת הגויאבות -לידה והתחדשות מאידך -מות הבן -שכול,יתמות ודעיכה סיפור קצר ויפה, בנוי היטב [ליצירה]
תגובות