עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... להגיד לך באמת מה זה מזכיר לי? אבל באמת באמת? זה פשוט סגנון של 'דרשות יום ראשון'... כל הקהילה מתאספת בכנסיה ואז בא הכומר ודורש להם על 'רידאמפשן!!' וצועק עליהם 'סינררררז!!!' וכל מני צעקות אחרות... או להבדיל 1000^2 הבדלות את הסגנון הישן של הרב אמנון יצחק... או במילים אחרות - מאד 'תוקפני'.. נורא 'צעקני'. נכון, לפעמים צעקות ליכולות לזעזע בנדם, לפעמים שצועקים על מישהו הוא 'תופס את עצמו' באיזה שהוא שוק ושם לב לכל מני דברים... אבל כבר יודעים אנחנו שאין זו הדרך האמיתית ו/או הנכונה לעיקרן של דברים... כשם שביהמ"ק לא בא במלחמה אלא בשלום, גם תשובה לא באה ב'ריב' אלא באהבה... [רש"י על התוכחה של משה לבנ"י בסוף המסע.. צריך לדעת גם -איך- להעביר את הביקורת ולא רק לבקר. אין זה אלא הדבר הכי אנושי להגיב ל'ביקורת מטיפה' בהרחקה, בהתנגדות, בדחיה... אם רוצים לקרב ולעורר - צריך לעשות זאת באהבה. באופטימיות, בשמחה. ב'יללה! בואו קידמה!' ולא ב'נווו!!' או ב'דייי כבר!!!' בלקיחת יד ומשיכה, נתינת כתף מעודדת - ולא בדחיפה ובעקיצה... לעולם ירגיז אדם יצר -טוב- על יצר רע... יש הרבה מן החיוב במה שכתבת, הרבה - אבל הוא 'מתכסה' בביקורת שמתחילה את הקטע, כל הנימה של הקטע מתחילה בעצם מהשורות הראשונות 'די!!'... הרבה יותר נכון יהיה להתחיל ב'יללה! בואו נצא אל הקודש! עד מתי נשארנה בחושך? עד מתי...' אך הכי חשוב, הכי הכי, זה הגוף המדובר - - שכן אתה פונה אל כולם בגוף שני - אתם - לא 'אנחנו', לא כולל את עצמך בכלל... [ואם כבר אנחנו קרובים לפסח... 'לכם ולא לנו...' בגלל שהוציא את עצמו מהכלל....וכו' ואכמ"ל...] הדרך ה-אחרונה- לעודד ולדחוף אנשים לעשות טוב - זה לדבר איתם מבחוץ... ללא שיתוף... - ועוד יותר, כשמדובר בנושאים כלל ישראלים כגון אלו - איך יכולת לזעוק זעקות כנביא, שאין אתה מכליל את עצמך כחלק, אתמהה... [ובכולופן, חזק וברוך על היצירה! שאלתי את עצמי כמה זמן יקח לך 'לחזור'...^_^ גוט טו סי יו באק...] [ליצירה]
- [ליצירה] המממ האמת, אתם יודעים מה? זה כמו לשבת ולראות סרט מתח או פעולה, אבל מהמתוחכמים האלה, של התסריטאים הבאמת רציניים- שכל רגע אתה מעלה, כרואה סרטים וותיק, את כל האפשרויות שיכולות להיות - ואז אתה מופתע שהביאו לך משו בכללללל שלא חשבת עליו מאחורי האף ככה.... במשפט הראשון 'הוא סגר לה את הספר' בהתחלה חשבתי, באמת, שזה איזה 'רומייט' או איזה חבר לקורס או משו שסוגר לה את הספר, לא כלכך הבנתי למה היא היתה מספרת לו סיפורים או יותר נכון למה הוא עושה מזה עניין גם בגיל אוניברסיטה... אבל במשפט 'אחותי, אמא שלו' זה הסתדר:)) מחוכם! [ליצירה]
- [ליצירה] אוף.. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יש גם יש. בזה אנחנו בטוחים. יה"ר שנצליח כולנו לפגוש את הקב"ה בתודעה גילויית - בסיטואציות טובות יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ אני דווקא חושב שכן הבנתי את מה שהשיר הזה מנסה להעביר - הוא אמנם דבר יפה כשלעצמו... אבל יש דרך.... כוונתך רצויה ומעשיך לא רצויים.... אני חושב שצריך להשתמש במילים אחרות מהמילים הללו, הספרות קודש צריכה היא להיות, היא לא אמורה לגלות את מה שצריך לכסות.... אפשר להעביר את אותו המסר - רק במילים אחרות. ולגבי המסר - מצאת את מי לשאול לגבי 'אהבה'. את שיא המטריאליסטיות, את שיא החיצוניות והעצמיות... ואני חשבתי - אין אהבה כאהבת ד'... :) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... אני לא חושב.. [בד"כ אני כן, עכשיו אני לא..^_^] [מישו צריך לדבוק בעמדת הביינישים לא?] אם באמת היה לנו איזה שהוא דבר כזה שנקרא 'דת', משהו קולטורי נחמד כזה, קצת 'יידישקייט' ותרבותיות וכל מני דברים יפים כאלה - אז אולי היה אפשר להגיד 'להתנתק ולראות מה קורה בחוץ'... אבל עם כל הכבוד ליהדות, היא לא נצרות או אסלם או בודהיזם או כל שאר הדתות שקיימות... אי אפשר פשוט להגיד 'טוב, אולי ביום שני לא בא-לי אז אני אשאיר את היהדות בארון ככה לאיזה שעתיים...' כי, מה לעשות, תורה זה 'תורה חיים', נכון זה גימיק יפה ואיזו שהיא סיסמא נחמדה - אך נחשוב לרגע נראה שזה 'קצת' יותר עמוק מזה... אי אפשר להתנתק מזה אף לא ל'רגע' ולהגיד ש'למרות מה שהתורה שלי אומרת, אני אומר שהדבר הזה הוא כזה וכזה...' כי אנחנו והתורה הם דבר אחד, מה לעשות... ובאופן יותר מסויים - - [ואוו אפשר לכתוב על זה המון!] יכול להיות שזה יפה, האהבה שמתוארת כאן - אך זה לא אמיתי. דשים בזה עוד הרבה, עם זה 'פגם', 'פגם מולד' או לא, או מה שלא נגיד שזה - בכל אופן - זה לא -אמיתי-. שכן התורה גילתה לנו שאהבה כזו - כדי שהיא תהיה אמיתית- היא קיימת רק במודל או קבע הקב"ה. ובאופן יותר ספציפי - הרב קוק כתב בהקדמה לשיר השירים דברים מפורשים לגבי יצירה - - המטרה של יצירה זה להוציא אל הפועל את הדברים שנמצאים בכח - וכל עוד לא ביטאנו איזה שהוא משהו כזה חובה על הספרות לבטא אותו - -- [אבל!] חובה עלינו לבטא את הדברים שצריך לבטא, שטוב לבטא - - אך -אסור- לנו להשתמש בכלים של הספרות ו'לגלות' את מה שצריך לחסות, להשתמש בספרות במקום בעת שיחסה - עט שיגלה... אסור לנו לעוות את ה=אמת= כשאנחנו כותבים. לכן - יכול להיות שזה קיים, יכול להיות, 'אהבה' בין גברים באותה צורה עליה כתוב כאן - - אך זה יהיה -עוול- לספרות הישראלית במהותה אם לא נזכיר שזה -אסור-, שכן לכאורה נרמזת כאן גישה הנותנת לגיטימציה לדבר שהתורה אסרה... ולגבי האהבה הזו בעצמה - לא נרחיב יותר מדי, הרב סולוביצ'יק ב'אדם וביתו' במאסה על 'גאולת יחסי האישות' מסביר הרבה על כמה שלבים של 'אהבה' ועל ההבדלים בין חיה/אדם/ישראל... אני לא בטוח איפה הדבר הזה נכנס להגדרה שם [כנראה באדם, אך לא כהמשך לחיה.]. למי שיש כח - שילמד את המאסה כבר... וליצירה עצמה - אם זה היה בין גבר לאשה, זה היה קיטשי מדי אני חושב, אך עדיין בטעם טוב ו'חלומי' כזה. [וזו גם הבעיתיות הגדולה של זה, כזה -לא- מדבר על גבר ואשה.] [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נכון... תחושה מוכרת מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] המ מגנוב! אני אוהב את הסגנון הזה... אמנם יותר ישיר ממה שמיכל כתבה, אך המסר יפה כאן גם! רק כמה הצעות עלו לי בראש כעת: ה'ניכתב לפי..' בסוף - להקטין גופן... [זה לא חלק מהיצירה באופן מהותי] ואולי לנסות להעצים את הניגודיות [הקטע של 'אבל - עם חלוקי הדעות...] בקטע ההוא, מאחר וההמשך נורא 'טבעי' כאן, למרות שהוא לא טבעי כלל... וכמו שאמר הגרי"ד 'חיי אמונה הם חיים טרגיים...' כי כשלעצמו זה נקרא נורא ברור ופשוט... [ותגידי לי את האם זה באמת כך ^_^] ו..דבר אחרון - - למה הוא לא בירך?! [לברך זה גם כיף... קצת קולטורא... קצת חוויה....] :-] [ליצירה]
- [ליצירה] WOW!!!! כתוב מ-ע-ו-ל-ה!!!! מה שנקרא אצלנו בלעז 'סוחף'. מאוד מתאים לENDCRADITS של 'לב אמיץ' (אחרי הדקה ה4 כמובן).... דבר אחד חשוב - למרכך (מלשון מרכאות) את המשפטים שנאמרים. לפעמים (רוב הפעמים) יש גלישה מיידית בין מחשבה \ תיאור סצנה לבין משפט הנאמר - תחמי אותו בזוג "" נדיבות. יוסיף המון ליצירה. דמיויות טובות, שילוב צבעים תואם (צמר, חום, [חם] פחם, תחול [קר אך עם פוטנציאל]) יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח וורי גוט פאנצ' ליין! [ליצירה]
תגובות