החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
זה מאוד נחמד ויפה,
מצחיק וכיף לקרוא,
אבל מאחורי זה מסתתר משהו מאוד עצוב: הביורוקרטיה הבלתי-נסבלת של התפילה. אני מעדיף להתפלל מהלב ולא מהסידור, אבל אני כבול כרגע.
(והיה שם מסר גזעני על ערבים שמאוד סלדתי ממנו, גם אם זה בצחוק)
[ליצירה]
-------
ואוו, וואו (כן, וואואואו שונים יצאו לי)
איזה יופי, מתוק, משעשע, כיפי, נחמד וחמוד ומהנה ומרתק.
כל השילוב הזה, הכל.
מקסים.
רק ש:
האדם הוא נזר הבריאה ולא נזיר הבריאה
והכריש אמר אני יאכל, במקום אני אוכל
וזה נורא.
תמשיכי לכתוב ככה!
[ליצירה]
מדויק
זה די מחנך. מלמד. אפשר לתת לאנשים לקרוא את זה כדי לגרום להם לפתח של שינוי.
האבנים זה חמוד.
זה לוקח כל מיני מוטיבים שונים ומאחד אותם לתוך מציאות, והכל מתחבר ומתאים.
...
אבל לא אהבתי את הסוף. הוא צריך להבין שאם הוא במסגרת של ישיבה - אז שילמד.
עת ללמוד ועת לנגן, בלי לזלזל בחשיבות הקשר הנפשי עם ה'
("היציאה מהמערה", אם להיות אקטואלי...)
תגובות