זה עצוב כל - כך לראות
חלום של ילד מתנפץ.
ואז כבר קשה מאוד להבחין
של מי השברים:
חלום
ילד
שלובים זה בזה עד רגע השבירה.
ואולי תגידו:
גם אחרי זה.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] מ ד ה י ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מוקסמת מסגנון הכתיבה! זוכרת שאמרתי לך שאני פחות אוהבת מילים פשוטות. אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה?!? את עושה את זה בצורה מעלפת! סליחה. איזה תום לב, לחשוב על יצירה כזו... כל כך אמיתי.......... שאפשר לבכות. עוטף בתוכו תחושת מוות. (משום מה) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לבכות, כתבתי את את זה כי אחיינית שלי בכתה נורא.... (ותודה...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... זה אחד הדברים היפים בילדים, התום הזה... ואי היכולת לנטוש את החלום, גם אחרי שהוא אבוד, עדיין לבכותו... כשאנחנו מתבגרים אנחנו גם למדים להשלים עם המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אולי קשר עין אחרי זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קאם באק מטורף... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת, תעשי לי טובה!! ממש נשמות נהורות שירדו לעולם ואיבדו את דרכם! אולי צריך גם לרחם עליהם? על זה שהם איבדו את הדרך? שבגלל שהם לא מבינים את מהות החיים העמוקה הם בטעות רוצחים אותנו??? מזל שיש ילדות קטנות ומחייכות, שמביאות לעולם את הגאולה! במילים אחרות?פשששש, איזה כיף שיש לנו אנשים טובים, רק צריך להראות להם ת'אור, וישר יחזרו לעבוד את השם. [ליצירה]
- [ליצירה] רון, לגבי היחסים. ברור לי שלא חשבת על זה, ולכן הערתי את הערתי. אבל הצירוף של: נשאב פנימה.... והסערה שבחוץ (או שבעצם היא בפנים?). גופי רוטט, רועד מאושר. התרגשות. קירבה... מפרה את העתיד, מאיר... וכולי. זה מזכיר לי את השיר של עידן רייכל: הנך יפה רעייתי, הוא לוקח שימוש משיר השירים והופך לגופני ממש. וכן, אני יודעת שזאת לא היתה הכוונה... [ליצירה]
- [ליצירה] פיזיקה זה לא בדיוק התחום שלי, ואפילו מבלי להבין, אהבתי את המשפט. אהבתי את השימוש במילה "הצטרכתי". זה חשוב כי לפעמים יש אנשים שאצלם זה לא סתם שיגעון, אלא צורך ממש. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו... מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים) ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר) בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה קשקשן, וטוב שיש לך הרבה חברים. שיר יפה, אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר העיקרי שאני אוהבת בקטע הוא שזה מדבר על נושא יחסית נדוש ולעוס, אבל הוא מציג את זה מזווית טיפה אחרת ומצליח לדלג מעל המחסום הזה. אני אוהבת שזה לא "תאהבי אותי קצת יותר ונצא לטיול מדהים בין שמים וארץ והכל יהיה יופי טופי וניהיה החברים הכי טובים בעולם". הכל הרבה פחות מתוק ולכן, בעיני, יותר ראליסטי ואמיתי. "תכסי את הכיעור שלי במילים יפות זה יפצה על הצער זה ישאיר פירורים לימים של מחסור" זה קטע בשיר שממש אהבתי. בקיצור, עבודה מעולה, כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואאו, איך קלעת לי! אמנם לא בקטע של בינו בינה, אבל היה לי יום מבאס, עם אלף מחשבות והתלבטיות ו.... ו.... תודה. זה היה במקום. [ליצירה]
- [ליצירה] חס וחלילה! בשביל מה אנחנו בעולם? הקב"ה כבר קבע מה קודש ומה חול. תפקידנו הוא: לקדש את עולמו... כל אחד בנפשו פנימה עושה את ההבדלה הזו כל יום, בעזרת הכוחות שד' העניק לנו בטובו.... [ליצירה]
- [ליצירה] מה נסגר היקר, אולי בגלל שלכולנו המחשבה הזאת עולה בתור תחושה, למרות שכולנו מתעלמים ממנה מהר מאוד? ולך יהודית, לוא דווקא הוידאו הוא הרעיון בשיר, אלא התחושה כולה. אני גם מתלבשת יפה לחתונה כי אני כאילו מרגישה שזה הזיכרון האחרון שאני אשאיר אצל הרבה מאוד אנשים, כי אחרי הכל, חתונה זה מפגש של מלנטה אנשים שלא פגשת מלא זמן,ואז כאילו את לא תפגשי אותם יותר, אף פעם... [ליצירה]
תגובות