[ליצירה]
אז רק עכשיו אני קוראת את זה...
זה פשוט מקסים!
גם ההוכחה (שאמנם נראית קצת טיפשית בעיני - מן הפוך על הפוך שכזה... אבל עם עובדות לא מתווכחים:) ), וגם התרגום, שפשוט זורם ומשעשע וממש מתגלגל בחינניות על הלשון.
בקיצור - נהדר.
[ליצירה]
אויש, חורף...
אני אף פעם לא שכחתי.
וגם אצלי "אי אפשר להבחין בין טיפות לדמעות", חוץ מהטעם על הלשון.
בעיקר מכיוון ששני הדברים נובעים מאותו מקום.
ותודה לחתלתול על ההפניה הנה.
[ליצירה]
.
חמוד ביותר!
והמצב מוכר לחלוטין...
ואם אני כבר פה, אני יכולה להציע את השיטה שלי:
כמו שאמר החתלתול מעלי, מתיישבים בסוף האוטובוס ומסתכלים - אם יש עוד מקומות - מה טוב!
ואם אין... אפשר פשוט לקום מהר ולעשות פוזה, כאילו רק עלית הרגע לאוטובוס, ואז זה שבא אחרייך לא מרגיש חוסר נעימות ומתיישב. אבל מאוד חשוב לתרגל פה את העיתוי - קמת ברגע לא נכון והכל מתפספס... :)
וכמו בכל שיטה - לא חסרים המקרים שבא ומתיישב איזה ילד קטן במקום :-)
[ליצירה]
יפה. גם אם עצוב במידת מה.
הפריעה לי קצת הקטיעה של המשפט במילה "שליוו". אני הייתי מעבירה אותה לשורה אח"כ בשביל המשקל. מצד שני, אולי זה בכוונה, בשביל האווירה הכואבת?
ואני מנסה להחליט אם להקריא לה את התווים שלה ככה זה אכזרי או נכון.
[ליצירה]
לא מסכימה -
אין מי שנקצר לפני שהגיע זמנו. פשוט אין. הרי זה לא מקרה או טעות בזמנים - אם זה קרה עכשיו, זה צריך היה לקרות.
ובקשר לחלק הראשון - אני עדיין לא משוכנעת במה שאני אומרת, אבל אני חושבת שבכל שלב בזריעה יש כבר חלק מן הקציר, ואמרת נכון - "הזורעים ברינה". אפשר להנות מהפירות גם תוך כדי התהליך ושום דבר לא הולך לאיבוד.
מצטערת, זה פשוט צרם לי.
תגובות