יפה מאד אמרת: "אמונתך בלילות", גם בחושך בלילה כשכל כך קשה נודה על החסד הזה, שמכונת היבוש צמודה למכונת הכביסה ולא צריך לדדות אחריה עם ערימות הכביסה הנוטפות מור...
עוד אגיד בבוקר חסדך.
שם בדוי- זה כמו להפגין נגד ניסויים בבע"ח אל מול הכור בדימונה. נכון, זה חשוב, אבל זה לא המקום המתאים.
ניצן- לא, אמירה אינה מספיקה בכדי להפוך תמונה לצילום אומנותי. היא אמורה לבוא בנוסף לעיצוב ויזאולי: קומפוזיציה, מיסגור כלשהוא, מיקוד, עומק שדה וכו וכו.
[ליצירה]
יפה מאד אמרת: "אמונתך בלילות", גם בחושך בלילה כשכל כך קשה נודה על החסד הזה, שמכונת היבוש צמודה למכונת הכביסה ולא צריך לדדות אחריה עם ערימות הכביסה הנוטפות מור...
עוד אגיד בבוקר חסדך.
[ליצירה]
מצטערת, כאן זה לא פורום מפוני גוש קטיף (למרות שקל להתבלבל לפעמים) ועם כל אהדתי לרגשות הקשים, זהו אתר אומנות. ומבחינה זו, אין בצילום הזה ולא כלום.
[ליצירה]
שם בדוי- זה כמו להפגין נגד ניסויים בבע"ח אל מול הכור בדימונה. נכון, זה חשוב, אבל זה לא המקום המתאים.
ניצן- לא, אמירה אינה מספיקה בכדי להפוך תמונה לצילום אומנותי. היא אמורה לבוא בנוסף לעיצוב ויזאולי: קומפוזיציה, מיסגור כלשהוא, מיקוד, עומק שדה וכו וכו.
[ליצירה]
הבנתי. אתה צודק שזה קטע מקסים, ויש בו כל מה שצריך להיות בקטע טוב, רגישות, רגשות, ופאנצ' ליין. אבל אני מאמינה שהוא יכול להיות אפילו חזק יותר אם הוא לא ינסה לעמוד לבד, אלא יהיה חלק ממשהו גדול יותר. אשמח מאד לקרוא את הגרסא המורחבת.
[ליצירה]
[ליצירה]
יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי:
התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב.
לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.)
באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד.
[ליצירה]
מצטערת, יוחאי צודק.
לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה.
לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית.
[ליצירה]
נחמד, אבל באמת, יפעתוש - אני הרי יודעת שאת מסוגלת להרבה יותר מזה! אם לא תכניסי לפה את השירים המדהימים שלך אני עומדת לשלוח מכתב מחאה חריף (ומר..)!!!
[ליצירה]
לפני יומיים, כשבאתי לנחם, אחותו הזכירה את השיר הזה שלו..ואז פשוט ישבנו והעלינו זכרונות מכל הבדיחות שלו.
ובאמת, אי אפשר להיזכר ביונדב בלי לחייך. ולבכות.
השם יקום דמו.
[ליצירה]
החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד.
נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים.
באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו")
בהצלחה!
תגובות