אינני מאייקובסקי;
אינני ביאליק,
גם - כן.
מחלציו של עמך,
יצאתי;
אל המוניו,
באיתני – מילותיי אקרב,
כסנה בוער!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- בושי ארצי בשליטייך!
- דגלנו נישא כמפרש על הרוח
- יפעת החולות
- אני קורבן ההתנשאות הציונית
- מי שודד את לחמנו?
קשור אלי
- [ליצירה] אתה באמת לא מייקובסקי - השלטון הקומוניסטי גרם לו להתאבד! [ליצירה]
- [ליצירה] "כמה אוהב אני רוב תכניותינו..." [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מייקובסקי אני לא אהוד מנור אני לא ביאליק אף פעם לא ניגנתי בכינור אבל אני משורר מהלב, מהלב... [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ואמיץ. יחיד מול רבים, ועשוי ללא חת: "אל המוניו, באיתני – מילותיי אקרב, כסנה בוער!" רוח יהודית אמיתית מפעפעת בשורות האלה. אפרופו, גם ביאליק (להבדיל ממיאקובסקי) יצא מחלציו של העם הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא נסחף פשוט, כל פעם כאשר קם איזה אדם, שמנסה להנהיג איזה מאבק חשוב, אני מוכן לתת לא סיכוי ולו קטן ביותר. ואם קרה שהוא בסופו של דבר הוא איכזב, אז אין מה לעשות. בחיים שום דבר אינו חלק למשעי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד. לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה, איננה בלבול הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולם לא הייתי סטודנט אז כנראה בילבלת אותי עם מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיילת שחר רצוני לומר לך, כי כאן באתר, יש לי הרבה יותר משתי יצירות העוסקות בשלום. אני מפרסם מאוד ותיק על האתר הזה. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] מסביר מדוע החלפתי מינים העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל. בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] החולשה, היא של המגיב שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות. עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי יתעכנו יתעכנו = יתפתלו כנחש [ליצירה]
- [ליצירה] לשתיים העם לא התכוונתי לכך, שהציונות עשתה לערבים מהשהגרמנים עשו בשואה. דיברתי ר על-כך, שהקמתה של ישראל הביאה לחסול קהילות יהודיות ברוב מדינות ערב, דבר שלא הספיקו לעשות אפילו גרמנים. [ליצירה]
תגובות