מיכל, מצטערת! שכחתי את המחשב על ה"משתמש" שלך, והכנסתי את התגובה האחרונה כאילו בשמך.
נא לשים לב, התגובה: "מיכל זה כ"כ מדהים, וואלה שיחקת אותה, זה כ"כ חי, אין מה לעשות
הצבע עושה את זה- בגדול. ממש אהבתי!" זה אני ולא מיבלאש...
מצטערת.
רעיון גדול..אהבתי את ההתפרשות והשימוש בכל הדף, בהרבה פעמים שימוש בכזה מרחב הוא מיותר וגורע, אבל פה הוא יפיפה. הבחירה של הצבעים יכלה להיות יותר טובה (ושמחה אולי?) בעיני.
בהצלחה!
אהבתי את הרעיון ואת הזוית שציירת (בעיקר איך שהשמיכה ממלאת את החלל), אבל הצבעים הכהים והציור הקצת-חד-מדי של החלומות, נתנו לי הרגשה שהילדה חולמת דווקא סיוטי לילה.. או שהיא סתם הרפתקנית במיוחד, מין וונדי כזו שחיה בעולם של שודדי ים, והחלומות שלה סובבים סביב פיראטים וספינות טבועות...
בסה"כ נחמד מאד (:
טוף, אז ככה. הרעיון מעניין.
נראה לי שאם החלומות היו ה ר ב ה יותר גדולים ממנה זה היה יותר חזק.
כמו כן אם אינני טועה אין שום דבר מהלם (כזה שיכניס אותי להלם) בחלומות. שום דבר חדש. כל אחד חולם לצאת להרפתקאות נועזות בלב ים (או בג'ונגל, או בכל מקום אחר, תלוי אילו ספרים הוא קרא ואילו סרטים הוא ראה), ואף אחד (כמעט) לא מעיז להגשים אותם.
סליחה אם אני ביקורתי מדי, אני ממש לא עושה את זה יותר טוב, אבל לכן את מיבלאש...
[ליצירה]
סליחה!
מיכל, מצטערת! שכחתי את המחשב על ה"משתמש" שלך, והכנסתי את התגובה האחרונה כאילו בשמך.
נא לשים לב, התגובה: "מיכל זה כ"כ מדהים, וואלה שיחקת אותה, זה כ"כ חי, אין מה לעשות
הצבע עושה את זה- בגדול. ממש אהבתי!" זה אני ולא מיבלאש...
מצטערת.
[ליצירה]
רעיון גדול..אהבתי את ההתפרשות והשימוש בכל הדף, בהרבה פעמים שימוש בכזה מרחב הוא מיותר וגורע, אבל פה הוא יפיפה. הבחירה של הצבעים יכלה להיות יותר טובה (ושמחה אולי?) בעיני.
בהצלחה!
[ליצירה]
ואני עוד תהיתי לעצמי מה כבר אפשר לעשות בימים הגשומים האינסופיים של הצפון....
שיר ממש נחמד!
תודה.
*&^%$#@!!~
נ.ב.: שלא תפספס אותי בתגובות... : )
[ליצירה]
נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום...
[ליצירה]
לי קצת מפריעה הגישה הנואשת הזאת בחיפוש אחר מכסים ... יש גם אנשים שאולי מעדיפים להשאר לבד... אבל השיר חמוד מאוד. (אהבתי את סוגי המיכסים השונים... ובפאב מחפשים בירה טובה כמובן!!!)
תודה
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
כמה מדוייקת הפואטיקה שלך... וכמה פואטי הדיוק בו תיארת את המתחולל בתוך נפש האומן... הניתוק ההכרחי בין העולם המציאותי לשיגעון שכל תחום אומנות דורש מהאדם, על מנת להגיע לשלמות...
יפהפה.
תגובות