<align=center>יש תאוריה הגורסת כי אם אי פעם מישהו יגלה לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר.
יש תאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.
(דאגלס אדאמס)</align>
[ליצירה]
מרק!
'נו, נונסנס, נקרא. האמת, לפעמים צריך להתאמץ כדי למצוא דברים טובים שם, אבל נו, שם חדש בשמי הנונסנס, נקרא.
---- (קוראת)
וואו. טוב. איזה יופי. עוד בן אדם שיודע לשגע את השכל מעולה וכמו שצריך, איזה כיף!
---- (קוראת)
הוי, זה מרק שיינקמן! אין עוד אחד! זה אותו האחד!'
מרק דגים? בטח. אתה לוקח מרק, ואז אתה שם בו דגים. (יש גם מרק כרישים. פעם קנינו לחברה שלי קופסת שימורים עם מרק כרישים. לפחות ככה היה כתוב על הקופסה.)
[ליצירה]
אבל..
אבל חייב להיות (כפל-לשון-לא-ברור-שכזה).
זה חוש הטעם שלך שהתקלקל מלעיסת-יתר. יש עוד טעם, אבל אולי התרגלת אליו. תחפש את עצמך, תסתכל על עצמך, פשוט לא שמת לב.
[ליצירה]
ערכים מוחלטים?
האם ערכים מוחלטים נובעים מאחורי כל התאבדות כזאת?
זאת הנקודה, אני חושבת.
חוסר האונים של המתאבד. הם אנשים חלשים. כמו אנשים שמתאבדים מטעמים אחרים. מנצלים אותם. אני חושבת שהיצירה באה להראות ש - ערכים מוחלטים הם לא תמיד הסיבה. (והייתי הולכת עוד ואומרת שאפילו לרוב.)
(ולקרוא חצי יצירה? נו נו נו.)