בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
רחל
(הא עליתי על שמך, למרות שלחשו לי שכבר הזדהת באתר, אבל בכל זאת)*\*
אני קורא את הקטע שלך שוב ושוב ואני מוקסם איך במילים אחדות את קולעת לתסכול שפוקד את הורינו נוכח התופעה של בנים הסרים מדרך אבותם ונוטשים תורת אימם.
רעיון יפה
אהבתי.
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
יפה.
אני כל ךכ אוהב את המשחק הזה בשורש אחד או שניים להרכיב מזה שיר, זה יוצאלפעמים כל כך טוב, זה מדהים לגלות פתאום משמעויות חדשות כשאתה שם מילים דומות בשורשן אחת ליד השנייה.
אני קורה לזה לקחת מילה ולגלגל אותה על הלשון, לטעום אותה כמו טועמי היינות, אגב, ראה אצלי ביצירה "נרצח"-לזכרו של אולג שייחט.
[ליצירה]
לדעתי האינטואיטבית
כי במקצוע אני בור לגמרי, היא שזו תמונה נחמדת שבכיף הייתה עושה חדר של מתבגרת למעניין יותר.
איפה צילמת את זה? מגניב שתפסת כך את כל העסק.
הכותר קצת שחוק, אמנם, זה מה שהביא אותי לראות, אז, זה עשה את שלו.
תגובות