איילת .22/12/2005 17:00:40 מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
מכל ההצעות, אני בעד כנרת טירקין
אך התחושה שקיבלתי מן התמונה הייתה להמשך השיר: אך אף על פי כן, רק אליך צעקתי. ובתמונה- אין עוד כוח לצעוק ואין בשביל מה- הגלים מטביעים זה מכבר, ותפילותינו...
אהבתי כל כך, והתחברתי כל כך, והרגשתי שזה ביטא את תחושתי כל כך, וזה שוב העלה לי את הדמעות האין סופיות.
תודה. כל כך תודה. גם אם לא לזה היתה כוונתך.
[ליצירה]
[ליצירה]
זו הישיבה נכון? אני הייתי קורא לזה אולי מציאות. צונאמי. או אולי גל עיני ו(לא)אביטה.
[ליצירה]
יפהפה. מה שמפריע זה בטח לא הצואר. אולי הרגלים קצרות מדי, אבל סביר שזו אני שלא יודעת איך נראות רגלים של תוכי. אף פעם לא זכיתי להיכרות קרובה איתם.
[ליצירה]
איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת)
אם כי קצת חשוך מדי לטעמי.
דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה.
זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת.
[ליצירה]
נקודה אחת שלא הבנתי: למה אתה מציין אם מפלת היטלר כדבר חיובי? מה , היטלר לא תרם לפיתוח גרמניה? היטלר, אדם שלא היתה לא שום הכשרה אקדמית ועוד פחות מכך, הצליח להנהיג מדינה מן הנחשלות ביותר בעולם בתקופתו, ותוך מספר שנים, להפוך אותה למעצמת-על בקנה-מידה עולמי.
נכון, היטלר עשה שגיאות. נכון שהוא לא הצליח להגשים את כל תכניותיו הגדולות למען האומה הגרמנית, אך יחד עם זאת, הוא הצליח להקים צבא הדואג להתרחבותה של גרמניה ולהרים את המוראל של תושביה בני הלאום הגרמני.
מה, בעצם, היה רע כל כך בגרמניה ההיטלראית? מה הגדולה של סטאלין בכך שנלחם בה?
(דרך אגב, חבר'ה, תקראו בעיון את הדברים ששמואל מפרט כטעויות של סטאלין (תמיכה בציונות) ושל סדאם (מתקפה על איראן). התגעגעתי לשמואל שלנו..)
[ליצירה]
[ליצירה]
מכל כיוון שאני מסתכלת על השיר הזה, אני מוצאת רק איוולת ובורות.
מעבר לשגיאות העובדתיות הגסות ולהכפשות נטולות הבסיס, השיר מבולבל ורצוף ביטויים סותרים.
מצטערת אם הייתי בוטה מדי,אבל לדעתי יכולתי להתבטא אפילו ביתר חריפות.
[ליצירה]
מעניין לקרוא את הפרשנות שלך, כי לכל אורך הקריאה היתה לי הרגשה שזה סיפור פוסטמודרני שצוחק על כולנו, הבורגניים והמערביים שמתרגשים נורא מהקסם והאקזוטיקה של המדבר, רק בגלל שאנחנו לא באמת חיים אותו. אם היינו חיים אותו בפשטות עם הגבינה והפאטמות כמו הבדואי - אולי לא היינו מתלהבים מכל נסיך קטן שצונח פתאום, אבל הקשר למדבר היה הרבה יותר אמיתי.
מעניין שאת חשבת בדיוק ההפך.
איך שלא יהיה, זה אחד הסיפורים החביבים שיצא לי לקרוא כאן. אשרייך.
תגובות