הנה מתעוררים בי רצונות לשחוט איזה כבש, להקריב מנחה לבעל, לשאת תפילה לדגון, ולהשתחוות לאשתורת.
ואתם חשבת שהרגתם את יצר העבודה הזרה...
יום טוב וחציל
נביש,
[ליצירה]
מה זה? דולמן?
יפה מאוד מאוד מאוד. השחור-לבן עושה את זה ממש, ואהבתי את הזווית של האור... אני מבינה בערך שום כלום בציורים, אבל זה פשוט משהו לא נורמלי.
[ליצירה]
הנה מתעוררים בי רצונות לשחוט איזה כבש, להקריב מנחה לבעל, לשאת תפילה לדגון, ולהשתחוות לאשתורת.
ואתם חשבת שהרגתם את יצר העבודה הזרה...
יום טוב וחציל
נביש,
[ליצירה]
ריגשת אותי,איש קטן-גדול.. (ואני לא מאלו השורדים מונולוגים ארוכים בד"כ..)
ואולי זו היכרותי האישית עם ר' עקיבא של ערב שבת, הידוע בכינויו "אין-מה-לעשות-אז-לפחות-נעשה-זאת-עם-אחרים", שגרמה לי להיכנס ממש לסיפור.
יפה לך!
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
השילוב של פירות ההדר והפמוטים יצרו כאן אווירה "קדושה" אפשר לומר, אולי רוחנית. ואת זה אהבתי. אבל הפלאש על העלה התוחם מלמעלה ממש-ממש מפריע לתמונה, אפילו שהוא מטושטש.
הצל המאפיל את הפסל בדיוק באמצעו יוצר אמירה יפה בעיני, מין צניעות, משחק של גלוי ונסתר.
הייתי מטה את הפסל קצת ימינה, להשיג זווית שתופסת גם קצת מהפרונט שלו, לקבל עומק.
סה"כ נחמד, מחכה לראות עוד.
[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
[ליצירה]
מצטרפת לאודיה.. זה פורח, אביבי ונפלא עד מאוד, אך לא אומנותי. אבל..זו באמת משימה קשה ,לצלם טבע כך שישקף את החוויה האמיתית, כמעט בלתי אפשרית לטעמי. אל תתייאשי :-)
תגובות