האם שעה הצמח לקרבן וגדל? האם שרד הנדקר כדי לראות את פרי קרבנו? האם היד נדקרה מהענף? אולי זה משל לזורעים בדמעה ומשקים בדמם? או לדם הנשפך למען האדמה?
כל כך הרבה שאלות מציור אחד קטן ומדויק.
[ליצירה]
לידידיה
מושג הקורבן מוגדר מתתחילה בתור מעשה ללא תמורה. אחרת זו הייתה סתם עיסקה. תודה.
[ליצירה]
[ליצירה]
כל כך הרבה שאלות
האם שעה הצמח לקרבן וגדל? האם שרד הנדקר כדי לראות את פרי קרבנו? האם היד נדקרה מהענף? אולי זה משל לזורעים בדמעה ומשקים בדמם? או לדם הנשפך למען האדמה?
כל כך הרבה שאלות מציור אחד קטן ומדויק.
[ליצירה]
מקסים!!!! אני מכירה כ"כ הרבה וריאציות ל"עץ הנדיב", ואף לא אחת מצליחה כמו השיר הזה! אולי אני חשודה לדבר, אחרי שרב היצירות שלי עוסקות בקשר בין האדם לעולם הצומח, אבל עדיין - ישר לאהודות!
תודה!
[ליצירה]
יפה.
"אני מרגיש, משמע אני קיים.
אני בוכה, משמע אני אדם."
בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו.
חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים.
תודה,
מיכל.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
תגובות