בינינו ניצבת
קערת סוכריות.
אנו קוטפים אותן אחת אחת
בחושך.
בכל פעם
כשפותחים עטיפה
מפחדים לגלות בתוכה מפלצת.
או אולי בטעות
אקטוף את היד שלך.
כשנדליק את האור
יהיו הרבה עטיפות מסביב.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך לא קראתי אותה עד עכשיו? מתוק מדש. [ליצירה]
- [ליצירה] אקטוף את היד שלך ?? פפפחח.. אוהבת את הזעם שלך. בואי נכניס לו מכות, מי סהה? [ליצירה]
- [ליצירה] הההה!! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי משהו קסם לי כאן מאוד נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] האמממ... מעניין. אני תוהה מה יש בשיר הזה ומה עומד מאחוריו. יש בראשי כמה אפשרויות לפירוש השיר, אך אולי כדאי שאשתוק. חמוד. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] . אהפתי. מקסיממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה!! (הבנתי לעצמי. וזה מרגש) תודה רבהרבהרבה. אני באמצע לקרוא את כולך. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין אבל לא כ"כ הבנתי לא קראתי עד עתה וזה חדש לי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה אוירה חלומית כזאת... מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז ככה: אלול - אף פעם לא אמרתי שאנשים צריכים לחשוף את עצמם לגמרי. אני חושבת שההפך הוא הנכון. ואני חושבת גם שאנשים שמכירים אותי יוכלו להעיד עלי שאני גם מיישמת את זה:] הבעיה שלי היא לא עם זה שאנשים לא מדברים, אלא שהם מדברים סתם. שהם מדברים רק את החוץ שלהם, כדי למלא את הרווחים שבין השתיקות. ואז הם כבר שוכחים איך להגיד את מה שבאמת אמיתי. איש אחד - אתה צודק. אף אחד לא מתכוון לשקר. אבל אף אחד גם לא מנסה להגיד את האמת, וזה כמעט כמו שקר... ועופים - אני אופטימית:] אבל צריך לכתוב כדי להוציא את מה שמציק - ואז נשאר רק הטוב בפנים... ואתה לא יודע איך צחקתי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה גאוני. פשוט יצירה גאונית. המשל, הנמשל, הצורה שבה זה מבוצע - פשוט גאוני. מיד לאהודות שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מצויין! איזה חיוך עשית לי! פשוט פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] לא זה מאוד פשוט - כל פעם יש קטע של "מה היינו רוצים שיקרה" ואז קטע של מה שקרה באמת. תנסה לקרוא את זה ככה ותראה שזה הגיוני לגמרי. לא הגבתי קודם כי זה נראה לי אישי מדי - אבל אפילו אם להתייחס רק לצד האומנותי זה מהמם. עשה לי עצוב :-( [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קטונתי מלהבין מה בדיוק אתה מנסה להגיד פה, אבל הדימויים פשוט נפלאים. [ליצירה]
- [ליצירה] צחקתי היה כיף:) [ליצירה]
- [ליצירה] יו, איזה כיף לה... אהבתי את השבירה של המשפטים. היא מאוד חדה ועושה את הקטע ממש-ממש חזק... [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב, תרשה לי לחלוק עליך? אני אישית כבר נכוויתי כמה פעמים מהעניין הזה של "כבר עשו את הכל ואי אפשר להיות מקוריים" (ואתה מוזמן לקרוא את "סיפורי ילדים" שלי ולראות עד כמה...) אבל, מכאן ועד לאמירה ש*באמת* עשו כבר הכל הדרך רחוקה. אמנם אין הנחתום וכו', אבל אני יכולה לומר על עצמי שיש לי כמה דברים שכתבתי, שמביעים רעיונות שלא נאמרו כאן לפני (ואני מאוד מקווה שאני לא היחידה שמוכנה להעיד עלי את זה... :) ). לא הרבה כאלה, ועל הרבה דברים כבר אמרו לי ש"זה מזכיר לי", אבל יש יצירה אחת או שתיים שאני יכולה להגיד עליה שכל-כולה שלי. וגם אם קשה למצוא, אם אתה באמת אמיתי עם עצמך, תמיד יש מקום בעולם לעוד משהו שעדיין לא נאמר. אם לא היה מקום כזה, אני לא חושבת שהיה בנו עוד את הצורך הזה ליצור. לא סתם אלוקים ברא אותנו ככה. (ולמקרה שתהיתם - כבר יש סיפור על עולם בו כל היצירות האפשריות כבר נכתבו, ומה שקורה ליוצרים אחר כך. שלא תגידו שלא הזהרתי). [ליצירה]
תגובות