[ליצירה]
בכל מקרה
ההשראה הייתה לאור הפרקים החדשים של הסדרה סמולוויל
כאילו נשמה נולדה לעולם ואני לא מתכוון לתינוק ולגדילה שלו אלא לאותו רגע שבו אדם מהרהר על עצמו מעלה עליו הכתוב כאילו נולד
אז אתה נמצא במצב של משבר זהות העבר שלך לא אומר מי אתה
המקרים שנקלעת אליהם ברגע שהתעוררת הם לא שם כי הם חלק ממך כאילו גם הצורה בה אתה נראה והחיים שלך נראים. זה לא אתה
מי אני - מה האמת שלי - זה יכול לבוא רק ממני.
אמנם יכול להיות שהסיפור כבר נכתב. שהסוף - כדבריו של הסוכן סמית' במטריקס לניאו - הוא בלתי נמנע
אבל התפקיד שלנו שמגדיר אותנו כאשר כל השאר לא משנה הוא הצורה בה הסופר חושב עלינו. מה הוא חושב עלינו זה תלוי בנו. כלומר במה שאנחנו חושבים עליו אם בכלל.
[ליצירה]
איך את יכולה לומר כזה דבר אם הכל "תחת שליטה" מה טעם יש לחיים, אם כך הדבר כל זמננו פה של בני האדם הוא הבל. על זה קראי מדרש קהלת ודברי רמבם בספר הדעת.
[ליצירה]
הכתיבה מצוינת ומתוחכמת כל מילה במקומה
אבל אתה מצומצם מבחינת הטכניקה שלך לכן אתה ג םמצומצם בתור משורר שמסוגל לחבוק רק את החלק שלו במציאות ולא את המציאות כולה.
תגובות