שירת העונה ישר כח !!! כאחד שמכיר את הפרח הזה, זהו פרח קטנטן ומקסים שפורח לעת חורף עם שמש חורפית המלטפת קלות את הרי מואב הצחיחים ומוכי רוחות החורף ישר כח !!! מי המליץ?

מריחים? את רוחות, צלילי, מראות הסתיו? השיר הזה-- עשה לי את זה. מי המליץ?

שיוויון יצירות לחזותי. כי חזותי זה לא רק משחק של צבעים וקומפוזציות, או "לתפוס את הרגע". כי חזותי זה לא במקום אלף מילים. בכל יצירה יש ליאיר אמירה אחת, וכדאי לשמוע אותה. מי המליץ?

אוי, התקוות האלה של הגשם הראשון יש בו משהו, בגשם הראשון הזה, שנכנס לך לנשמה. התקווה למשהו חדש, למשהו שונה. הנקיות של האדמה. בכל הקלישאות האלה טמונה איזו תקווה נסתרת, איזו ציפיה, אפילו, איזה געגוע למשהו טוב. "היורה", בפשטות, במילים יפות, עדינות ונוגעות, מצליח לעורר כל כך בקלות את כל הרגשות האלה כולם. מהנה! מי המליץ?

כי מזמן כבר לא המליצו פה על יצירה של אדם צחי הסיפור הזה בוודאי מוכר לרבים, ובצדק. הכתיבה של אדם מוקפדת לעילא. צריך הרבה רגישות כדי להעביר ביקורת, להצחיק, לעורר מחשבה ואפילו ליצור מתח, וכל זה בסיפור קצר אחד. מי המליץ?

מותר האדם מהמחשב? אני חייב להתוודות: כבר המון זמן אני רוצה להמליץ על היצירה הזו, אבל התקשיתי להסביר למה אני כל-כך אוהב אותה. יכול להיות שאני מייחס לה משמעות פילוסופית מוגזמת. בכל אופן, להבנתי היצירה הזו היא תקבולת נרדפת: חלקה הראשון הוא האינטרפרטציה של המחשב לחלקה השני. החלק הראשון, של המחשב, מאוד אחיד, מסודר, נקי. החלק של האדם הוא מעורפל, מתוסכל, רגשי. האדם נע בין פסגות לתהומות: יש שהוא מרגיש התרוממות רוח שמגביהה אותו מעל החומר, ויש שרוחו נשפלת, והוא מרגיש שאולי בעצם עדיף להיות מחשב. תק, תק-תק. מי המליץ?

כך. אני צריכה עוד לחשוב. מי המליץ?

מרגש, אמיתי, כואב. רסיס מעמת את הזכרון שבטקסים עם הזכרון האמיתי והחי, קשה שלא להזדעזע מהאמת שבשיר הזה.נוקב, במובן המלא של המילה. מי המליץ?

כי אין מספר מתקרבת, אחת היוצרות המובילות באתר, פורמת שוב את הגבולות שבין מטאפורה לחוויה, ומעבירה במספר שורות בודדות, גודש של ציפייה מורגשת, שנספרת אחת לאחת עם ערימות השיבולים. מי המליץ?