אל תהיי לי אשת רוח
הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח
לא אשת שמיים פתוחים
האינך רואה, מתחת
אדמה צחיחה ורוחות מדבר חוליות?
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לא לגמד את הקטע, לא אתן את הפירוש שלי. די בכך שאהבתי את כתיבתך, המסיימת בשורה ניצחַת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט.נעים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] שושנת בר יקרה. אני מניחה שהמכתב הזה הוא אמיתי ולא פיקציה. ואם כך אני רוצה שתדעי שאני מעריכה אותך על האומץ להודות בדברים האלה ולהעלות אותם כך על הכתב, למרות הכאב שהם לבטח גורמים... [ליצירה]
- [ליצירה] פירוש רש"י? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! נ.ב. שי, אני "את", לא "אתה"... [ליצירה]
- [ליצירה] שנון! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. רגיש ויפה, ומאוד עדין. רק..אפשר כמה הערות? א. איכשהו הדמות הנסיכית, הקסומה הזאת, לא כל כך מסתדרת לי עם "ד' 4" ותאורי בית-ספר. לא היה עדיף להשאיר אותה חסרת גיל וסביבה מוגדרים? הרי היא בעצם כ"כ על-זמנית ועל-גילית, הדמות הזאת. ב. חוץ מזה, לפעמים הפריעה לי קצת המליציות של השפה, נגיד - העדר מילת היחס "את" (כמו ב-"אך יותר מכל אזכור עיניה"), או מילים כמו "שוקטה" או "פסקה לבוא"(לביה"ס) במקום "הפסיקה" וכאלה. אולי זו שאלה של טעם, אבל לי זה נראה קצת מלאכותי. נראה לי שאיפושהו צריך למצוא את האיזון הזה - עד איזה גבול השפה הגבוהה-יותר מיפה, ומאיזה גבול זה כבר מלאכותי. (אני יודעת שזה קשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] היה יפה עד ל"הבעיה". צריך ליטוש, לדעתי. "את הגוף כיסיתי בדמעות ושמיכה" - קולע. שיהיה רק טוב! יו"נ [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה אומר, שלפעמים אנחנו חושבים שאם נסתיר את רגשותינו הם לא יתקיימו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי! מה קרה??? [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, להכנס בניק אחר ולתת לעצמך מחמאות על השיר - נו באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] זה צילום מדהים. אני אוהבת את הניגוד העז בין הפרח לבין סביבתו. תשלח את זה ל-photosig! [ליצירה]
תגובות