רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
רגע, אז הפרי הריק זה מישהו שנולד או שמת?
'כי האדם עץ השדה'
חוצמיזה אנשים הם גם החקלאים שמשקים ומטפלים בעץ שהם.
טוב, בטח תגידי שזה איך שאני מחליט (נולד או מת) אז לדעתי הוא נולד, ההבדל בין אדם לעץ הוא שאדם יכול להכות שורש כרצונו כל פעם, הוא עצמאי במידת מה.
[ליצירה]
זה באמת דומה לו! איזה כיף, הצלחת לתפוס את האישיות שלו בקוים שלך (הלוואי עלי ). תנסי אבל להוסיף הצללות, זה יוסיף לך עומק וחיים לרישומים.
בהצלחה.
[ליצירה]
למה מצטערת?!? ממש תודה!!! את צודקת בכל ההערות, ולקחתי אותן לתשומת ליבי. אף פעם לא למדתי לצייר, ככה שאני די תלויה באנשים כמוך כדי להשתפר...
שוב תודה!
[ליצירה]
סיפריות...
היי שמואל, אני לא יכולה שלא להסכים עם הרעיון, כל ספר אקדמאי עולה הון ממש, אבל יש סיפריות, ומכונות צילום לרשות כולם במחירים די זולים... ואם אתה מדבר על ספרים לתיכון ומטה, אז מצטערת אבל לא חסרות חנויות שמוכרות ממש בזול ספרים משומשים, במצב מאוד טוב... אני חושבת שבאמת לא הגענו לתופעה כזו שמי שרוצה באמת, נמנע מללמוד בגלל מחירי ספרים... זה נשמע לי תירוץ די מסכן.
נראה לי זה פשוט מעצבן אותי כשמתעלמים מכל הטוב שיש בארץ, בכל התחומים, כי באמת - לא חסר.
חוצמזה - השירים שלך הם על הכיפאק, לשירי מהפכה יש קסם משלהם, ואתה שולט בסיגנון.
תודה.
מיכל.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
תגובות