מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה יופי. מאוד. [אחרי "מחר לגני" - אולי כדאי לוותר על הפסיק, הגלישה מספיקה] [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשמח להסבר איך הצורה הזאת תורמת :-) לא ראיתי הרבה שימוש בזה, מסקרן אותי למה כתבת דווקא ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לאוסף אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי - במיוחד את הקישור של 'עבודת אדמה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אזניים יש השאר - זה סיפור אחר. ובאשר לשאלתך הראשונה: למה לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה שתהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתומצת, קולע בול. מצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני מאוד הרעיון. כמה קטנות על הביצוע: בית אחרון, שורה שנייה: להתבטאות - אין חיה כזאת. אמנם זה מתאים לחרוז, אבל בכל זאת. שברת מבנה באמצע. זה לאו דווקא רע, אבל זה לא משרת כל כך את הטקסט - זה לא עוזר להעביר משהו אחר, וקוטע את הקריאה. חרוזים - לא מספיק שתהיה הברה אחרונה זהה בשביל שיהיה חרוז. קסומות-רגשות, למשל, זה לא חרוז. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. לא סתם [ליצירה]
- [ליצירה] הוריי הוריי והמכשפות תמיד צוחקות אחרונות אהבתי מאוד [ליצירה]
תגובות