אל מול גדרות התיל של מיידאנק
נערות תולות כביסה.
ובתנור הלחם נאפה
אל מול הקרמטוריום.
וכשהר האפר נשקף מן החלון האחורי
נשים מטאטאות בקפידה את הבית
לסלק כל גרגר עפר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר. ההקבלה כתובה טוב. תודה לערוגה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי שם פיות שחורים ניצבי בטון זקורים נאלמים משאול, לו-עם?, נפערים מלאי רחמים להישיר קולם במעלות קדושים מתחת לאפס על פסגת האפר להמיס מחרכי עיניו הגדורות כמה דמעות לגווע עד טיפת חמלתו האחרונה . שיזכור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מאחר שמעולם לא קראתי את הספר "ליד כפרים שקטים", לא סביר שלקחתי את זה משם. זה לקוח ממחשבות אישיות שלי בעקבות הביקור במיידאנק. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה ללא ספק מצויינת אבל לדעתי הרעיון לשיר כולו לקוח מהספר "ליד כפרים שקטים" יכול להיות גם שלא תקני אותי אם אני טועה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה למי ששלף את היצירה הזו מחדש... מתקרבת,תודה. כ"כ חזק. כ"כ נכון. כ"כ מפחיד שזה כך [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! חזק וטוב מ--אוד! יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] . *. תודה ליצירה האקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, "יצחק הסוף איננו". בין הקטעים של קישון שהכי הכי הצחיקו אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] ... ): [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. וביחד עם הכותרת עוד יותר. אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין. (ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. כמו שמישי אמרה, הסיום הוא מעין פראפרזה על השיר המפורסם של זלדה.. אז ההר נותן שלווה. אבל באיזשהו מקום, לפחות אצלי, הוא גם לוקח את הלב- כמו שאהבה לוקחת אותו. לא לוקח לעצמו, אלא.. גורם לך 'להתאהב' בו ולהרגיש אליו כזאת שייכות, שקשה לך בלעדיו.. [טוב, אבל אולי זה רק אני וההר שלי.. (:] [ליצירה]
- [ליצירה] .. אחלה, במיוחד ההסכמה (;. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מישי, את משוּ. (או בקיצור- מה שהיא אמרה..). אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני אהבתי. (זה הרבה יותר מנעליים..) [ליצירה]
- [ליצירה] .. הווו.. חמודימיייים!! (: [ליצירה]
תגובות