בכלל לא התכוונתי לפרסם את זה לעיני כל. רק הראתי לה את מה שעוללתי לאנטילופה שלה! אבל עכשיו אין מוצא.. היא לא מוותרת לי ולא נותרה לי ברירה אלא לפרסם את זה
כאן, לעיניכם:
בתמונה מוצגות לופה (משמאל) ואנטי-לופה (מימין).
תודה לכולם (:
ולמה אנשים תמיד אומרים שהכרחתי אותם?
גם בתגובה של מישי אחרת, וגם פה בכותרת:
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=12951&code=1852
:(
אה, לא ראיתי את השאלה. הכוונה היתה שזה דומה לציורים שיש באנציקלופדיה לחיות או במדריכים לחיות הבר בישראל וכדומה. לא שזה רע...
לגבי הקטע השני (שאם מישי רצתה אנציקלופדיה אז שתלמד) דם אני לא כל כך מבין מה ניסיתי לומר, אולי מישו יצליח להסביר לי את זה אי פעם.
לא קראתי את כל התגובות ויכול להיות שאני חוזר על דברים של מישהו אחר. אם כן סליחה.
בכל אופן, האנטילופה עושה לי קצת הרגשה של אנציקלופדיה לחיות, אולי בגלל שאין שום רקע. אבל אם מישי נורא רצתה אנציקלופדיה, אז שתלמד. תרתי משמע.
[ליצירה]
וואו, שמואל, לקחת את הביקורות שלנו ברצינות...
באמת שינוי מרענן בשיר הזה... לא על קרבות נגד כל העולם.. כל הכבוד, באמת!
את השיר עצמו לא אהבתי.. לא הבנתי על מה הוא מדבר, וגם יש יותר מדי חזרה על אותן מילים... אבל זו דעתי.
[ליצירה]
חלק מהדברים שלך נכונים, וחלקם לא.
רעיון החמלה והאהבה - מקורו בנצרות.
אלוקים הוא גם מידת הרחמים, אך גם מידת הדין.
ואת הפירוט אני חושבת שאני אשאיר לגמלו...
[ליצירה]
וואו אחד גדול. נראה כמעט אמיתי!!!
אהבתי מאד את החספוס של הרקע המנוגד לציור החלק והזורם של החמניות עצמן - ודווקא בציור כזה החספוס מאד מאד מוסיף...
[ליצירה]
וואוו.. זה פשוט חזק.. הפכת את הסיפור לאישי, מרגש ואנושי כל כך (גם אם זה לא מה שהתרחש באמת...).
דווקא לא כל כך מסכימה עם עומר - אמנם המבנה והמשקל לא לגמרי אחידים אבל התוכן סוחף יותר ולדעתי זה לא ממש מפריע (אם כי, אין ספק שמשקל אחיד וקצב אחיד יכולים להוסיף מאד מאד בשירים מסויימים). החריזה הסוגרת (א-ב-ב-א) מהממת ומתאימה ממש לתנודות של השיר.
בקיצור, כמו תמיד, אהבתי ממש.
הולכת לקרוא שוב.
[ליצירה]
אני מאשימה........
טל רעות!!!!! את מואשמת בזאת בניסיון לרצח בחנק!!!
מבטיחה לך, כמעט נחנקתי פה מצחוק... הלוואי עלי הומור כזה - ועוד כשרון ביטוי....
זה היה גדול!!!!
תגובות