הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
רעיון מקסים.
אני אשאיר את ההערות הטכניות למבינים בנושא.
פשוט אהבתי...
ההרגשה שהכל משחק אחד גדול ואלוהים נהנה ממנו. (בשלב מסויים בחיים קולטים שיש לבני האדם יותר רצון מסתם פלסטיק מעוצב)
יפה עשית בכך שהמשכת את הלוח עד האינסוף, לסמל מצד אחד את חוסר הברירה של "כלי המשחק" בדרך הארוכה וחסרת הסוןף הזו, ומצד שני את המשחק האינסופי של הבורא.
תודה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
בהתחלה לא הסכמתי: הרי יש זכות בחירה, מה פתאום אני ישן?
אבל זה אומר שאולי נדמה לי שאני זז, האמת שהכל כתוב...
אולי נדמה לנו שאנחנו ממש חיים, אין שום הוכחה שאנחנו לא איזה דמיון או חלום של ישות עליונה כלשהי (כלשהי?! כינוי חדש לקב"ה?).
לביא אמר את הרוב, אבל בכל זאת.
היד הקטנה ישרה מדי, כאילו הוא מחזיק אותה בצורה לא טבעית.. יד שמוטה הפוכה בדר"כ.
ואין לו פה! איך הוא מדבר?!
ביד הגדולה יש אי דיוקים קטנים, אבל היא טובה בסך הכל. רק, אם האצבעות מקופלות, אז המפרקים שלהן יוצאים מעבר לאצבע הקרובה. הן קצרות מדי, זאת אומרת, והוא לא יכול לגרד בגב.
רעיון מצוין, אפשר לחפור בו הרבה.
כל פעם מגניב אותי היצירתיות שלך, כי באמת יש לך רעיונות יפים מאחורי היצירות. אבל את תסלחי לי על קצת מילות ביקורת, נכון (: ?
שני דברים עיקריים הפריעו לי. ראשית, האדם בתפקיד כלי השח-מט לא מספיק שמוט. כפות הרגליים כן, וגם המשיכה בחולצה, אבל איכשהו הוא מחזיק את הראש שלו יותר מדי בכוחות עצמו... וגם נמצא שמאלה ממה שהוא היה צריך להיות אם באמת היו מרימים אותו ככה. בקיצור, מפריע.
שנית, קווי הפרספקטיבה. הם רק בכאילו נכונים, וזה ממש מפריע למי שמסתכל בתשומת לב. למשל, הקו שמתחיל בפינה השמאלית למטה, נעלם איפשהו מתחת ליד. גם שני הקווים מימין לו מתלכדים, בתיאוריה, בערך במרכז התמונה, שזה שמאלה מאיפה שציירת את ההתלכדות. בקיצור, לא כל הקווים מתלכדים לנקודת המגוז, כמו שזה נראה במבט שטחי.
אבל היצירתיות שלך מוצאת חן בעיני (:
צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ).
כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : )
תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!)
אני.
אפשר לומר כי ציורייך הם שירה!
ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך:
רץ אל המלכה -אביב וסתיו
---------------------------------
הבקעת שורות, מילים
צעדת ודילגת לאלפים
הבקעת, זרמת, פילחת
אצלה נותרת רץ שחור.
עבורה נותרת במשבצת
וכשעשית צעד לכיוונה
הורדת מן הלוח.
וזה נמשך כבר שנים
על אותה משבצת כניסה
הכניסה אל ארמונה
של המלכה הלבנה.
כשביקשת לפנים משורת
ועלית משבצת נוספת
נדחפת על ידי הפרש
נפלת לשלולית
והוכתמת והתלכלכת
נותרת טוראי פשוט
צועד, דורך במקום
בוטש את קרקע הלוח
מקלל בפה כואב
אוכל את הלב.
[ליצירה]
בעצם...
הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
[ליצירה]
רעיון מקסים.
אני אשאיר את ההערות הטכניות למבינים בנושא.
פשוט אהבתי...
ההרגשה שהכל משחק אחד גדול ואלוהים נהנה ממנו. (בשלב מסויים בחיים קולטים שיש לבני האדם יותר רצון מסתם פלסטיק מעוצב)
יפה עשית בכך שהמשכת את הלוח עד האינסוף, לסמל מצד אחד את חוסר הברירה של "כלי המשחק" בדרך הארוכה וחסרת הסוןף הזו, ומצד שני את המשחק האינסופי של הבורא.
תודה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
בהתחלה לא הסכמתי: הרי יש זכות בחירה, מה פתאום אני ישן?
אבל זה אומר שאולי נדמה לי שאני זז, האמת שהכל כתוב...
אולי נדמה לנו שאנחנו ממש חיים, אין שום הוכחה שאנחנו לא איזה דמיון או חלום של ישות עליונה כלשהי (כלשהי?! כינוי חדש לקב"ה?).
[ליצירה]
טוב,
לביא אמר את הרוב, אבל בכל זאת.
היד הקטנה ישרה מדי, כאילו הוא מחזיק אותה בצורה לא טבעית.. יד שמוטה הפוכה בדר"כ.
ואין לו פה! איך הוא מדבר?!
ביד הגדולה יש אי דיוקים קטנים, אבל היא טובה בסך הכל. רק, אם האצבעות מקופלות, אז המפרקים שלהן יוצאים מעבר לאצבע הקרובה. הן קצרות מדי, זאת אומרת, והוא לא יכול לגרד בגב.
רעיון מצוין, אפשר לחפור בו הרבה.
[ליצירה]
ישי, זה מקסים!!
ממש נהנתי לקרוא סיפורת שלך (לא שאני לא נהנית מהשירים הממורכזים).
הרעיון יפהפה. המבנה - מושלם. רק לא אהבתי את זה שכתבת את שמות החיצים - זה נותן רמז יותר מידי ברור לסוף, עדיף פשוט להפתיע עם המשפט האחרון וזהו.
תודה!
[ליצירה]
רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים...
ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : )
מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע.
סחטיין!
מיכל
[ליצירה]
זה באמת דומה לו! איזה כיף, הצלחת לתפוס את האישיות שלו בקוים שלך (הלוואי עלי ). תנסי אבל להוסיף הצללות, זה יוסיף לך עומק וחיים לרישומים.
בהצלחה.
[ליצירה]
כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה...
הוא גם...וזה...."
מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות.
הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל.
תודה,
מיכל.
[ליצירה]
גרמת לי לחשוב שמן הסתם כל האגדות ששרדו עד ימינו התחילו כמו הסיפורים שלך - איכותיים, מלאים בעלילות ודמויות עם תכונות חזקות, לפני שעם התגלגלותם בדורות, הגיעו למצבם המחוק והחסר אופי של היום. מרגישה קצת פיספוס...
תשמרי עליהם : )
[ליצירה]
אאאאאאאאאאה!!! אשר העתיק ממני!!! הזוי...
לציור הזה רקע נחמד - ישבתי באוטובוס חיפה-ירושלים, וחייל טירון אחד ראה אותי מציירת משהו אחר, והתחיל לספר שגם הוא מצייר, בעיקר ציפורים, אבל שהוא לא יודע איך ליצור רקע מתאים להם. הוא ביקש להדגים לי, וצייר ציפור כ"כ אוירודינמית, שהייתי חייבת להמשיך אותה בקוים גולשים - מה שהביא להמשך הרעיון.. (האם זה אומר שהיצירה היא רכוש צבאי?) : )
אז תודה על ההערות ותודה לצה"ל.
[ליצירה]
וואו! רב האנשים לא מרגישים כ"כ בטוחים בעצמם ורגשותיהם כדי לצאת בהכרזות כאלה. חלק מהחרוזים היו נשמעים לי קצת מאולצים, אבל סה"כ שיר ממש מתוק!
אגב - עדיף ליקאר שוקולד על הבוקר! : )
[ליצירה]
עוד אחת
עוד הערה, בטח כבר לא רלוונטי, אבל אני מאמינה שביקורת בונה אף פעם לא מיותרת. השימוש בשפה מיקראית לתיאור מצב מודרני, ושעוד די מצחיק בזכות עצמו - מוצלחת ביותר. הלוואי ותמשיך ליצור קטעים איכותיים כאלה. תודה!
מיכל.
תגובות