[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
בס"ד
ממש לא, הייתי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהבנת השיר, עכשיו זה יעזור לי. אני לא חושב שזה הורס. אולי בשירים שבהם הפן האישי רב הסברים יכולים קצת לקלקל. נראה לי שפה לא.
[ליצירה]
תוספת הסבר חשובה: (לפסקה האחרונה בחיבור)
החשיבה האנושית משולה לציר הנסיבתיות המורכב משלשלת של סבות ותוצאות שכל מרווח בין זוג נסיבתי שכזה, אתה יכול לחלקו לאין ספור זוגות דומים.
אך הדבק ביניהם תמיד יהיה החוש
פיתוח החשיבה האנושית מתבצע ע"י החילוק הזה.
לפיכך, כיוון שאין לתהליך סוף, הזקוק לא יגמר מעולם
[ליצירה]
שמואל י. מזכיר לי את אותו ספור על המגיד הנודד שרק דרשה אחת היתה באמתחתו - על אודות פרשת קורח.
אך, כיוון שלא כל שבוע נקראת אותה הפרשה, לפני שהיה עולה לדרוש, היה עושה עצמו כמחפש את קופסת הטבק שלו והיה מצהיר:
"הרי היא נעלמה כאילו בלעתה האדמה - ממש כמו את קרח!
אפרופו קרח..."
[ליצירה]
שיר בהחלט חביב אם מוסר השכל.
כמה הצעות:
החרוז יופי -אופי נדוש קצת לא?
השתדל לשים קצת יותר לב למשקל (כמו שאכן עשית בשירך האחרון)
שים לב : לא מספיק שההברה האחרונה תיהיה זהה על מנת ששתי מילים ייחשבו כחרוז!
חוץ מזה - עלה והצלח!