[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
וואוו, איזה יופי!
כמה טוב לקרוא 'שיר-קלילון' כזה על הבוקר! (נו, אחרי 'מופע מוזריות בחמת-גדר', שיר קליל כזה מראה שיש לך גם פן אחר, הפן שאני אוהב...). (רגע, כתבת "מבוסס על מקרה אמיתי כמעט". אני מקווה שהמקרה ההוא הסתיים בכי-טוב, ללא כ-ל נזק...)
[ליצירה]
הו, היצירה הזאת...
מוטלת על-פני הקרקע כגוויל יתום זה כ-20 יום, ועדיין אף-אחד לא טרח לנטלה... בושה וחרפה! אין ספק, יצירה משובחת, המסופרת בפי תלמיד מתקופת המשנה. אנשים טובים, הגיבו נא! יש בה עומק רב ביצירה הזאת, וחבל שתישאר יתומה! ולך זר: זר ברכות, תבורך מן השמיים, וכל מילי דמיטב!
[ליצירה]
כבר אכלתי
כבר אכלתי הרבה קליפות בחיי, וחול, וגם קצת צפרדעים (למרות שזה לא כשר). נו, אז האם זה הופך אותי לסבתא? ועכשיו ברצינות: שיר נפלא, סנטימנטאליסטי, לכיוון הדורות הקודמים (שהסתפקו בד"כ במועט). אהבתי, החזן.
[ליצירה]
אח...
אני מוכרח, פשוט מוכרח (!) לצטט את דברי 'אדמו"רית האתר' מלפני שבועיים בערך, שמקובלים גם עליי:
אויש, ירושלמי
פשוט תסתום, בסדר?
(יאללה מכות, יאללה...)
[ליצירה]
תאמיני לי...
הבנו את הקטע טוב מאוד, גם בלי המשפט האחרון...
(אם היית שמה בסוגריים את אותו משפט פרשני, וכותבת אותו בגודל הכי קטן- 'אולי' היינו סולחים לך...)
:-)