קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
ולגבי בתי העלמין...
בכל עיר, גם בתל אביב וגם בחיפה, בתי העלמין נבנו בקצה, לדוגמה בית הקברות בקרית שאול... וכך גם בית הקברות חצרים בבאר שבע שהיה מחוץ לעיר.
ואולם... העיר התרחבה והתרחבה עד אשר בלעה את בית הקברות.
ותאמין לי שגם בתל אביב הבועתית קרה כך...
[ליצירה]
תלמוד לומר, אמר רב ירושלמי אמר רב:
"הציונים נמאסתם ונשברתם!" קא משמע לן, מרוב שנמאסה עליהם עצמיותן ורצו לחבול בעצמם בתענית כלשהיא , אזי נתפוקקה קומתן, שהיו שחים לפני אבינו שבשמיים צור ישראל וגואלו בין קריאת התורה לבין מוסף של שבת, ועדיין לא אכלו לפני הקידוש, או קידושא רבא. ועל כן אמר רבינו הקדוש:
"הבאתם יותר נזק מהועיל"
ועוד אמר רבי חכינאי בן קטורת הערביים:
"מאות אלפי פלסטינים בנכבא גירשתם" ומהו הגירוש אם לא גירוש בגרוש שהרי לא נתנו להם אלא לחם וחמת מים כפי שעשתה שרה אמנו להגר ובנה ישמעאל שהיו מהלכין במדבר שור ובא רבנו שמואל ירושלמי ופתח להם את שולחנו של אברהם ואיסמעיל ושם שם חמת מים ופיתות וחומוס אסלי להרוות רעבונם.
ואמר רב ירושלמי אמר רב:
"מפיכם נודף ריח מגעיל" והרי איך הגר וישמעאל ילכו רעבים וצמאים ומפיהם יהיה ריח של גן עדן? וזה מתקשר למתפללים שלא אוכלים לפני הקידוש ומפיהם נודף ריח שומין ובצלי"ן של שינה רחמנא ליצן, השם יברכנו ויצילנו מחטאת הציונות שרצתה לעקור הכל!